הגעת למסקנה שזהו, הפרק הזה בחייך הגיע לסיומו.
יכול להיות שההחלטה על פירוק הקשר באה מצידך, והפרטנר הנוכחי שלך, מסיבותיו הוא, לא שש לרעיון.
יתכן גם שהוא זה שמעונין לפרק את החבילה, למורת רוחך.
וישנו גם מצב – שהוא הרע במיעוטו – ששניכם מגיעים למסקנה משותפת, שלטובת כל הנוגעים בדבר מוטב שדרכיכם יפרדו.
גם כשמצבך מתאים לאפשרות הזאת האחרונה, האידיאלית יותר, יש לנהוג בחוכמה ולקדם את הענין בצורה מחושבת ונבונה. גישה כזאת תכין אותך נפשית ותקל עלייך מאוד.
וכעת לעניינים המעשיים:
החלטת לפרק את הקשר הזוגי, וגם אצל בן הזוג יש נטייה לכך, אך הוא אינו שלם כמוך עם הרעיון. מה עושים? מדברים על הנושא. כן, דברו! הסבירי לו בצורה הגיונית ומשכנעת מדוע יהיה טוב יותר בשבילו לצאת לדרך עצמאית שאת אינך חלק ממנה. תארי בפניו את התועלות שהוא ישיג בעקבות פירוק הקשר. התייחסי אליו בכבוד, צייני את התכונות החיוביות שבו וגלי הערכה כלפיהן – בכל אדם יש דברים חיוביים! אפילו "פושעי ישראל" "מלאים מצוות כרימון" – הסבירי לו איך, כשאת לא תהיי מונחת כאבן ריחיים על צווארו, יוכל לממש את עצמו ואת כישוריו בצורה טובה ומוצלחת יותר.
המטרה: להגיע לעריכת הסכם גירושים מוסכם על שני הצדדים, שגם את וגם בן זוגך חתומים עליו.
העלו על הכתב את כל הנושאים הרלוונטיים על כל היבטיהם, קודם בראשי פרקים ולאחר מכן תוך ירידה לפרטים.
אם בן זוגך אינו מגלה נכונות לעשות זאת, קחי יוזמה ועשי זאת בעצמך! אל תחכי לו. ככלל, אל תחכי ואל תצפי לאף אחד, שיעשה צעד ראשון בכיוון למטרה שאת רוצה להשיג! קחי אחריות להשיג את הדברים שאת חפצה בהם.
הנושאים העיקריים, בדרך כלל, כשמגיעים לפרשת הדרכים של פירוק קשר זוגי, אינם רבים. אפשר לומר, בגדול, שהם מתמצים בשני נושאים עיקריים:
- חלוקת הרכוש המשותף והגעה להסדרים כלכליים.
- הקשר עם הילדים.
פרקו כל אחד משני הנושאים הללו לפרטים, והשתדלו להגיע להסכמה בקשר לכל פרט.
לפעמים שווה להתפשר ולוותר בדברים שחשובים לצד השני, בכדי לצבור נקודות זכות לטובת העניינים שחשובים יותר עבורך.
הסכם גירושין
הסכם הגירושין הוא מסמך המוגש לבית הדין/בית המשפט לענייני משפחה (בקיצור בית המשפט), על ידי בני זוג העומדים להתגרש בהתאם לערכאה המשפטית שעליה הוסכם בין בני הזוג או הערכאה שבה נפתח תיק הגירושים.
חשוב ביותר שההסכם יהיה תוצאה של תהליך הדברות והסכמות בין בני הזוג.
ההסכם אמור לכלול את הנושאים הרלבנטיים להסדרת הקשרים במתכונתם החדשה בעקבות הפירוד והגט, כגון הסדרת מערכת הקשרים עם הילדים, הסדרת נושאים כספיים וכלכליים וכד.
ישנם מצבים שבהם שני בני הזוג מגיעים להסכמות בינם לבין עצמם ומצבים אחרים שההסכם נעשה בלווי מקצועי כגון רב, טוען רבני, גישור, עורך דין.
חוק גישור חובה בגירושין
בחודש יולי 2016 נכנס לתוקף חוק גישור חובה בגירושים.
על פי החוק כל זוג שפונה לבית משפט למשפחה/ בית הדין לשם גירושים (או להידיינות ביניהם בנוגע לנושאים משותפים הנוגעים למשפחה כמו משמורת ילדים או רכוש משותף). חייב לעבור תהליך גישור של 4 מפגשים.
המפגשים מתקיימים ביחידת הסיוע שליד בית המשפט/בית הדין ללא תשלום הפגישות מכונות מהו"ת (מידע היכרות ותיאום) ומנוהלות ע"י עובד/ת סוציאלי/ת.
אפשר להתייעץ עם עורך דין ולהתכונן לפגישות הללו. החל מפגישת הגישור השניה אפשר בהסכמת הצד השני והמגשר/ת לצרף את העורך דין שלך.
גם אם בני הזוג הכינו את ההסכם ביניהם, מומלץ וכדאי שכל צד יתיעץ עם איש מקצוע משלו לפני החתימה והגשת ההסכם לבית הדין/בית המשפט.
בני זוג שמגיעים לבית דין /בית משפט ללא הסכמות ביניהם, בית הדין שולח אותם להתדיינות שוב שוב עד להסכמה ובכך מתמשך תהליך הגרושים.
לחלופין, בית הדין/בית המשפט יכול לקבוע את התנאים לגירושים, כולל את גובה המזונות הזמניים והקבועים.
כאשר לבני הזוג יש ילדים בית הדין/בית המשפט יפנה לפקידת סעד למתן המלצה בנוגע למשמורת ילדים ולהסדרי הראיה.
מפגש עם פקידת סעד לעניין סדרי דין
פקידת סעד לענין סדרי דין – זהו השם הרשמי לעובדת סוציאלית שתפקידה להגיש תסקיר = דו"ח לבית משפט ובו המלצות על מי מההורים יקבל משמורת על הילדים ואיך יהיו הסדרי הראיה = מפגשים של ההורה שהילדים לא בחזקתו – הורה לא משמורן, עם הילדים: תדירות, זמנים, מקום וכו, .
לשם קיצור – פקידת סעד
פקידת סעד לענין סדרי דין פועלת ע"פ החלטת שופט.
פקידת הסעד עובדת על פי עקרון טובת הילד – היא מתמקדת בצרכי הקטין/הילד ובטובתו מעבר לשיקול זכויות ועמדות ההורים.
פקידת הסעד מסתכלת על כלל המערכת המשפחתית צרכיה וחשיבותה להתפתחות הקטין/הילד.
פקידת הסעד אמורה לפנות אל ההורה שהילדים אצלנו ולקבוע פגישה. היא גם יכולה להגיע ללא התראה.
בכל מקרה חשוב לדעת:
- להתנהג בטבעיות ונחמדות.
- למסור עובדות בלבד.
- לדבר בהיגיון.
- לספר כיצד את מגדלת את הילדים וכיצד את מחנכת אותם.*חשוב שישמעו שאת יודעת גם לשים גבולות. *לא לתאר מצבים שהכל טוב ויפה כי זה נשמע לא אמיתי. *ספרי על הרגלי האכילה של הילדים לדוגמא ילד שלבית הספר לוקח כריך יבש כי לא אוהב ממרחים, *אותו הדבר הרגלי לבוש שלהם ואיפה הגבולות.
- כדאי לידע את מסגרות החינוך שפקידת הסעד תרצה ליצור איתם קשר.
- להכין רשימה של מורים/ות, אנשי חינוך, יועצים/ות, מטפלים שבקשר עם הילד: שמות טלפונים וזמנים שניתן להשיג אותם.
- להכין את התעודות של הילדים ממוסדות החינוך, מסמכים , איבחונים , חוות דעת, מסמכים רפואיים וכל מסמך הנוגע לילדים
- לא להכנס לשיחה מעמיקה ומפורטת על הקשיים שלך עם הילדים, או הקשיים שלך בכלל.
- לגבי האבא של הילדים להציג אך ורק עובדות גם אם קשות. לא להעלות את דעותיך והאבחנות שלך אודותיו. אם יש בידיך מסמכי רשמיים שקבלת ברשות כדאי להציג אותם
- חשוב להדגיש שאת רואה חשיבות שלילדים יהיה קשר אמיתי וטוב עם האבא ועם משפחתו המורחבת.
- במידה והיו מקרים של אלימות כדאי שיהיו מתועדים או לפחות בתאריך ומקום ומה קרה בפועל.
- במידה ויש חשש אמיתי כי הקשר עם האבא עלול לגרום נזק לילדים מוחשי עליך לדבר אך ורק בעובדות ונתונים מדויקים ובהחלט לא בכעס ולהציע מקום ניטרלי למפגשים כגון מרכז קשר.
- חשוב ביותר! את הדיבור על האבא לעשות שלא בנכוחות הילדים. אם הנושא עולה כשהם נוכחים, תבקשי מהם לצאת מהחדר.
- כדאי שהבית יהיה מסודר ונקי לא צריך לעשות ניקיון פסח, אלא שיהיה נעים לעין.
- יתכן שפקידת הסעד תבקש לראות את ארונות הבגדים.
- את תמיד יכולה להסביר למה הבית נראה כפי שהוא נראה, הילד חולה, היו חברים של הילדים וכד', כמובן שכל דבר לפי הענין ובעקר לא להמציא סיבות.
- חשוב שהרושם שיתקבל הוא של אמא שמנהלת ובשליטה על הילדים ועל הבית.
מסוגלות הורית
במצבים מסוימים כאשר המצב לא ברור פקידת הסעד יכולה לבקש בדיקת מסוגלות הורית:
בדיקת מסוגלות הורית כוללת ראיונות, תצפיות ובדיקות פסיכולוגיות ואישיותיות המבוצעות ע"י פסיכולוגים ומומחים אחרים שממונים על ידי בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני.
הבדיקה נועדה להעריך ולאפיין את אישיותו של ההורה הנבחן, אופן התנהלותו ויחסיו עם כל ילד, את רמת הבנתו ומודעותו לצרכיו של הילד, הן הרגשיים והן הפיזיים, וכן את מודעותו למצוקות הילד ודרכי התמודדותו עם מצוקות אלו.
הבדיקה נערכת על מנת להעריך את כישורי ההורות של כל אחד מההורים, תוך שקלול כל הנתונים, וכאשר העיקרון המנחה הינו טובת הילד.
בסיום הבדיקה נערכת חוות דעת מסוגלות הורית שבסופה ניתנות המלצות בדבר שאלת משמורת הילדים ולעיתים קרובות להסדרי הראיה ואופן המעקב אחרי יחסי ההורים והתמודדותם עם המשך שגרת החיים
* יכולה להיות גם הפניה של בית המשפט לסדרי דין כאשר השופט או הדיין מתרשם שההסכם בין ההורים לא תקין ועלול לפגוע בילדים.
מרכזי קשר הורים ילדים
מרכז הקשר הוא מסגרת מוגנת תומכת ומקצועית לקיום מפגשים בין הורים לילדיהם הנמצאים במצבים של קונפליקטים במשפחה על רקע פירוד, גירושין או אלימות.
מטרות
אכיפת פסקי דין בנושא הסדרי ראייה המחייבים פיקוח מקצועי.
הגנה על ילדים הנמצאים בסיכון במפגש עם אחד מהוריהם או שניהם.
אבחון היחסים שבין הילד להורה בהסדרי ראייה.
שיפור הקשר בין הורים לילדיהם לאחר שנפגע במהלך משבר פירוד או גירושין או במקרה של אלימות במשפחה.
חידוש הקשר בין הורים לילדים שאינם גרים יחד בגלל פירוד, גירושין או עזיבת הבית (למקלט), שימורו והידוקו.
למי מיועד מרכז הקשר?
ילדים והורים שעל פי צו של הערכאות המשפטיות חל לגביהם פסק דין פיקוח על הסדרי ראייה.
משפחות בטיפול המחלקות לשירותים חברתיים הנתקלות בקשיים בקיום הסדרי הראייה בין ילדים להוריהם.
הורים וילדים הנזקקים לסיוע בהעברת הילדים בין ההורים בעת המפגשים, למניעת עימותים בעת ההעברה.
הורים וילדים המסרבים להיות בקשר – ליישום תכנית טיפול.
ילדים השוהים עם אימם במקלט לנשים מוכות או בכל מסגרת מוגנת אחרת (דירת קלט, דירת מעבר) ויש מקום על פי החלטת הערכאות המשפטיות או לפי דעתם של המטפלים לאפשר מפגשים בין האב לילדים במסגרת מוגנת ובפיקוח.
איך פונים למרכז הקשר?
הפנייה למרכז קשר נעשית באמצעות פקיד סעד ו/או עובד סוציאלי מהמחלקה לשירותים חברתיים ברשות המקומית המטפל במשפחה.
פקידת סעד לחוק הנוער:
במידה והתקבל דיווח כי לילדים קשיים או שאת או האב תדברו על נזק לילדים, תוזמן פקידת סעד לחוק הנוער (עובדת סוציאלית מנוסה) לבדוק האם הילדים בסיכון.
גם במקרים האלו תנהגי לפי אותם כללים.
בכל מקרה חשוב לדעת:
- להתנהג בטבעיות ונחמדות.
- למסור עובדות בלבד.
- לדבר בהיגיון.
- לספר כיצד את מגדלת את הילדים וכיצד את מחנכת אותם.*חשוב שישמעו שאת יודעת גם לשים גבולות. *לא לתאר מצבים שהכל טוב ויפה כי זה נשמע לא אמיתי. *ספרי על הרגלי האכילה של הילדים לדוגמא ילד שלבית הספר לוקח כריך יבש כי לא אוהב ממרחים, *אותו הדבר הרגלי לבוש שלהם ואיפה הגבולות.
- כדאי לידע את מסגרות החינוך שפקידת הסעד תרצה ליצור איתם קשר.
- להכין רשימה של מורים/ות, אנשי חינוך, יועצים/ות, מטפלים שבקשר עם הילד: שמות טלפונים וזמנים שניתן להשיג אותם.
- להכין את התעודות של הילדים ממוסדות החינוך, מסמכים , איבחונים , חוות דעת, מסמכים רפואיים וכל מסמך הנוגע לילדים
- לא להכנס לשיחה מעמיקה ומפורטת על הקשיים שלך עם הילדים, או הקשיים שלך בכלל.
- לגבי האבא של הילדים להציג אך ורק עובדות גם אם קשות. לא להעלות את דעותיך והאבחנות שלך אודותיו. אם יש בידיך מסמכי רשמיים שקבלת ברשות כדאי להציג אותם
- חשוב להדגיש שאת רואה חשיבות שלילדים יהיה קשר אמיתי וטוב עם האבא ועם משפחתו המורחבת.
- במידה והיו מקרים של אלימות כדאי שיהיו מתועדים או לפחות בתאריך ומקום ומה קרה בפועל.
- במידה ויש חשש אמיתי כי הקשר עם האבא עלול לגרום נזק לילדים מוחשי עליך לדבר אך ורק בעובדות ונתונים מדויקים ובהחלט לא בכעס ולהציע מקום ניטרלי למפגשים כגון מרכז קשר.
- חשוב ביותר! את הדיבור על האבא לעשות שלא בנכוחות הילדים. אם הנושא עולה כשהם נוכחים, תבקשי מהם לצאת מהחדר.
- כדאי שהבית יהיה מסודר ונקי לא צריך לעשות ניקיון פסח, אלא שיהיה נעים לעין.
- יתכן שפקידת הסעד תבקש לראות את ארונות הבגדים.
- את תמיד יכולה להסביר למה הבית נראה כפי שהוא נראה, הילד חולה, היו חברים של הילדים וכד', כמובן שכל דבר לפי הענין ובעקר לא להמציא סיבות.
- חשוב שהרושם שיתקבל הוא של אמא שמנהלת ובשליטה על הילדים ועל הבית.
נושאים להסכם:
לרוב, ככל שההסכם יהיה תוצאה של תהליך הידברות והסכמות בין בני הזוג, כך הסיכוי לבצעו גדל וכן המתח בין בני הזוג לאחר הגירושין פחת.
הערות מקדימות לתשומת לבך!
כל נושא הוא נקודה להתייחסות. עם זאת, יתכן כי הוא אינו רלבנטי למקרה הפרטי שלך.
כדאי מאד לשקול כל סעיף וסעיף אם וכיצד להכליל אותו בהסכם ועד כמה כדאי להתעקש עליו. במציאות ישנם הרבה מצבים שבהם ההתעקשות על סעיף מסוים מעכבת את סיום תהליך הגירושים ומתן הגט, גורמת להסלמה במתיחות שקיימת בין בני הזוג ועולה בסופו של ביוקר, ברוב המקרים אינה מביאה לתוצאה המבוקשת. עם זאת, לא להתעלם מכך שלעתים ההתעקשות נחוצה ועקרונית.
ראוי להתייעץ עם איש מקצוע המכיר אותך ואת אפשרויותיך. קחי בחשבון את השינויים החלים בעת הגירושין, כגון צמצום בשעות העבודה.
להלן בראשי פרקים נושאים אפשריים לסעיפים בהסכם גירושים.
ההגדרה של גורם שלישי מתווך / בורר
במידת האפשר, כדאי להגדיר בהסכם שיהיה איש קשר מוסכם בין שני ההורים לתיווך בין ההורים בכל מצב שמתעוררת שאלה /קושי/ בעיה.
מידת הגמישות של ההסכם:
יש מקום לסעיף אשר מגדיר באיזו מידה אפשר להגיש שוב תביעה ולערער על ההסכם וסעיף זה הוא גם חלק מהותי של ההסכם.
משמורת / הסדר ראייה:
ילדים אינם מוצר שצריך לחלק בין ההורים.
האופציה הטובה ביותר לילדים היא משמורת משותפת של שני ההורים. במצב זה שני ההורים אחראים במידה שווה על ילדיהם והילדים נעים בין שני בתי ההורים באופן שווה.
לרוב, הורה אחד הוא ההורה המשמורן, שלוקח על עצמו את מרבית האחריות על החיים השוטפים של הילדים. הילדים מתגוררים עמו ונמצאים עם ההורה הלא משמורן בזמנים ושעות שנקבעים בהסכם – זהו הסדר ראיה.
הסדרי ראיה:
כדאי לנסח משפט כי טובת הילדים תכוון את הסדרי הראיה ולפתוח את הסעיף ביכולת לגמישות תוך כדי שיתוף והידברות. כדאי לאפשר לילדים להגיע לאירועים המשפחתיים ואירועים מיוחדים שמתקיימים במשפחה המורחבת של שני ההורים.
ההסדר יציין את:
התדירות של הביקורים אצל ההורה הלא משמורן ומשך הביקורים, אמצע השבוע, שבתות, חגים וחופשות.
הקביעה של הסדרי ראיה אינה פשוטה כלל ורגישה מאוד בפרט בנוגע לחגים. בפסח סוכות וחנוכה צריך להתייחס גם לחג, חול המועד, ושבת הכלולה בחג. חשוב לקחת בחשבון שסדר הימים בחג משתנה מידי שנה.
ימים מיוחדים הם ראש השנה, יום כיפור, פורים, ליל הסדר וליל שבועות.
ימי הקיץ ללא מסגרת לימודית הם ימים מאתגרים להורים נשואים, קל וחומר להורים גרושים.
התנהלות הביקור אצל ההורה הלא משמורן, מי לוקח את הילדים ומי מחזיר אותם, מאיפה ולאן ומה יעשה איתם.
כשהילדים צעירים, מקובל שההורה הלא משמורן לוקח את הילדים מבית ההורה המשמורן או ממקום הלימודים ומחזיר אותם לבית ההורה המשמורן.
בזמני הביקור, ההורה הלא משמורן הוא זה שמספק את צורכי הילדים כולל נסיעות וארוחות הולמות בהתאם לזמן ומשך הביקור וכן אחראי לעשות את המוטל על הורה, כגון סיוע בשיעורי בית או ביקור אצל רופא.
חשוב לוודא כי הביקורים אצל ההורה הלא משמורן לא יגרמו להיעדרות מלימודים, חוגים וכל פעילות מוסדרת של הילד. הדברים הגיוניים ומקובלים ובכל זאת כדאי לציין את כל ההיבטים הנ"ל מפורשות בהסכם.
אפשר להוסיף סעיף המגדיר ערבויות וסנקציות במקרים של אי עמידה בתנאים המגודרים בהסכם הגירושים.
מדור ומזונות:
האב מחויב בתשלום מדור [עלות מגורים] ומזונות [מחיה] ילדיו.
הסדר אפשרי של מדור הוא להשאיר את הדירה המשותפת לטובת מגורי הילדים בחזקת ההורה המשמורן עד אשר הילד הקטן ביותר יגיע לגיל 18. לעתים מוכרים את הדירה המשותפת, ואז האב נדרש לשלם מדור.
מזונות:
על פי חוק, האב חייב במזונות ילדיו עד גיל 18. ההסכם יציין מהו גובה המזונות עבור כמה ילדים, האם הסכום משתנה ופוחת בכל פעם שילד מגיע לגיל 18 או יוצא מן מבית ההורה המשמורן, או שמא הוא קבוע, ללא קשר להגעה של ילדים לגיל 18, או היציאה של חלק מהם מן הבית.
בגילאים בין 18-21, נהוג לשלם שליש מן המזונות שנפסקו לילד. יחד עם זאת צריך לציין זאת במפורש בהסכם.
קצבת ילדים אינה נכללת בחישוב דמי מזונות.
בסעיף זה חשוב ביותר תהליך ההידברות בין ההורים. מצד אחד אפשר לקחת בחשבון את יכולת האב לעמוד בתשלומים ע"פ הכנסותיו כדי שהוא יוכל לעמוד בתשלומים. מן הצד האחר, יש גישה העומדת על מחויבות עקרונית של סך מינימום עבור כל ילד, ללא קשר להכנסות האב. הסוגיה אינה פשוטה כלל לקביעת סכום המזונות השלכות בנוגע לחוק המזונות ודמי מזונות באמצעות הביטוח לאומי. אפשרות אחרת היא לתבוע מזונות באמצעות ההוצאה לפועל או לקזז מן החלק היחסי של האב לרכוש משותף.
חריגים:
בנוסף לעלות המחיה השוטפת כדאי להוסיף סעיפים המגדירים את השתתפות האב בתחום החינוך והבריאות (גוף, נפש ושיניים), חוגים, עלויות לא צפויות. כדאי לשים לב כי עלות החינוך משתנה ועולה בדרך כלל עם הגיל. אפשר להוסיף סעיף על חינוך על תיכוני, סמינרים, ישיבות ואוניברסיטאות.
סעיף רגיש הוא נושא של עלות השמחות [בר-מצוות וחתונות) וכולל חיתון הילדים.
בסעיף זה אפשר גם להגדיר כיצד יישמרו או ייפתחו חסכונות לילדים.
אורח חיים:
חשוב להגדיר סעיף המחייב את ההורה המשמורן לכבד את אורח החיים הנהוג בבית ההורה המשמורן לדוגמה, אפשר לציין שההורה הלא משמורן יסייע לילדים לשמור כשרות בהתאם למקובל בבית ההורה המשמורן כולל בעת אירועים משפחתיים במשפחת ההורה הלא משמורן.
שמירה על שמות הילדים.
חינוך:
על פי חוק, לשני הורים יש סמכות החלטה בנושא חינוך הילדים, בכל זאת מומלץ להגדיר בהסכם שהחלטה על מוסד חינוכי לילד/ה יהיה בהסכמה או בהתאם לאורח החיים שמתקיים בבית הורה המשמורן לדוגמה.
חלוקת הרכוש המשותף:
חובות: סעיף זה צריך להסדיר את האחריות על תשלום חובות שנתרו מן תקופת הנישואים.
חשבונות: סעיף יקבע גם עיתוי ההפרדה חשבונאית בבנק והמחוייבות של הצדדים לעשות את כל הנדרש לכך, דרך הניהול העתידי של חסכונות בני הזוג אם היו, וניהול חסכונות בעבור הילדים.
חלוקת רכוש: נושא נוסף הוא הסדר החלוקה של רכוש משותף, דירה, מתנות ועוד.. אם יש דירה משותפת לדוגמה, סעיף זה צריך לציין מתי הדירה תמכר, מי ידאג למכירתה, ומה יקרה אם הדירה לא תמכר לתקופה.
הוצאות רפואיות:
הוצאות רפואיות שאינן מכוסות בביטוח הבריאות
תרופות שלא בסל
טיפולי שיניים
טיפולים משמרים
יישור שיניים
הוצאות פרא רפואיות
משקפיים
פיזיותרפיה
ריפוי בעיסוק
הוצאות אחרות
שעורים פרטיים
הוראה מתקנת
טיפולים נפשיים
הוצאות לא שוטפות
קייטנות
טיולי בית הספר
מחנות לבנות
גישור
גישור היא שיטה ליישוב סכסוכים, שבה המגשר, אשר אמור להיות גורם ניטראלי, מסייע לצדדים לסכסוך להשיג הסכם בעניין שבו לצדדים יש אינטרס משותף לצד חילוקי דעות.
למה גישור?
מטבע הדברים גירושים ככלל עשויים להיות מוסדרים ביעילות רבה דווקא בהליך גישור, ממספר סיבות:
- הגירושים מלווים בחוויה רגשית קיצונית, והליך הגישור קשוב גם לצרכים הרגשיים ולציפיות של הצדדים ולא רק לעובדות הטכניות.
- לאחר חיים משותפים, קשים ככל שיהיו, לעיתים מסגרת ההידברות מאפשרת להגיע לשיח שאינו זכר לצדדים.
- באם לבני הזוג ילדים משותפים – הנתק מן הסתם לא יהיה מוחלט גם לאחר הגירושים. הליך גישור יוצר ערוץ ענייני ויעיל לצורך המשך הסוגיות המשותפות לצדדים ומונע הסלמה ופגיעה בילדים.
- על פי רוב מדובר בהליך קצר וזול יותר.
חשוב לציין! גישור בהליך גירושים אינו 'שלום בית' והמגשר אינו אמור לייעץ לצדדים באשר להחלטות הנוגעות לדילמות בסיום היחסים. במידה ובני הזוג או אחד מהם חותרים להמשך החיים המשותפים – רצוי לפנות לטיפול משפחתי.
הגישור מהו?
- המאפיין המרכזי של הגישור הוא הרצון החופשי של שני הצדדים לאורך כל הדרך. ניתן להפסיק את הגישור בכל שלב וכל דבר שנאמר בגישור או הצעות פשרה שהועלו אינן מחייבות אם ההליך לא הסתיים בהסכם.
- מאפיין נוסף הוא הניטראליות של המגשר, אשר אמור לשמוע את הצדדים, מבלי לקחת צד מסוים, גם אם לכאורה הצדק עם אחד מהם.
- המגשר מסייע להבהרת האינטרסים של הצדדים ולהציג מגוון פתרונות ודרכי פעולה, אך הצדדים הם אלו שמגיעים לפתרון. המגשר אינו כופה דרך פעולה אלא מציג תוצאות אפשריות של הפתרונות השונים.
- המגשר אינו כפוף לסדרי דין כלשהם. הוא יכול לשמוע את הצדדים, את בני המשפחה, אנשים מטעמם ועוד, הפגישות עשויות להיות ביחד או בנפרד, והמגשר יכול לקבל ראיות אשר אין להן מקום בהליך משפטי.
- ההחלטות המתקבלות בתהליך של גישור יתקבלו רק במידה שכל הצדדים יתפסו אותן כהוגנות עבורם וכנותנות מענה לצורכיהם, צרכי ילדיהם ואפשרויותיהם במצב הנתון.
- עם סיום הליך הגישור ניתן להגיש את ההסכם לבית הדין אשר ייתן לו תוקף של פסק דין ורק משלב זה – ההחלטות מחייבות את הצדדים.
המגשר מיהו?
- המגשר יכול להיות כל אדם בו יבחרו הצדדים.
- ישנם הרבה גופים שמכשירים מגשרים , חשוב ששני הצדדים ירגישו טוב בהתנהלות תהליך הגישור.
- בכל מקרה, ובפרט כאשר מגשר אינו עורך דין, חשוב מאוד שכל צד יפנה עם טיוטת ההסכם לעורך דין מטעמו רק לצורך בדיקת ההסכם על מנת למנוע מצב של ניצול חולשה או השמטת סוגיות מהותיות.
עורכי דין וטוענים רבניים במסגרת הליך גירושין
עורכי הדין (עו"ד) והטוענים הרבניים (טו"ר) הם בעלי מקצוע הבקיאים בחוקים ובהלכות הקשורות לדיני משפחה, תפקידם:
- לתת יעוץ לגבי התהליכים המשפטיים הצפויים וכיצד להערך אליהם.
- לסייע בהכנת הסכם גירושים.
- ייצוג והשתתפות בעת דיונים בבית משפט/בית דין.
רצוי ומומלץ להעזר באיש מקצוע בגלל הידע המקצועי וההתמצאות בהליכים משפטיים. אין חובה להיות מיוצגים על ידי עורכי דין או טוענים רבניים. השופטים והדיינים מעדיפים שהצדדים יהיו מיוצגים.
חשוב לדעת שמי שאינו עורך דין או טוען רבני לא רשאי לייצג בבית הדין ובבית המשפט.
מהו טוען רבני ומהו עורך דין?
הטוען הרבני עוסק בעיקר בדיני משפחה מול בתי הדין הרבניים.
עורך הדין רשאי לייצג אדם במגוון תחומים בפני בית המשפט, בתי דין, בוררים וגופים ואנשים בעלי סמכות שיפוטית או מעין שיפוטית. כמו כן רשאי לערוך מסמכים בעלי אופי משפטי, להעניק חוות דעת משפטיות ועוד.
מהם ההבדלים? במי כדאי לבחור?
ככלל, כמו בכל תחום, חשוב לבחור באיש מקצוע מנוסה, אשר אתם חשים בנוח אתו. אם עניינכם מתנהל בבית המשפט לענייני משפחה – רק עורך דין יכול לייצג אתכם, אולם בבית הדין הרבני – סמכותו של טוען רבני שווה לסמכותו של עורך דין.
עורך הדין בקיא בתחומים רבים, גם עורכי דין המתמחים בדיני משפחה יכולים לעיתים לסייע בנושאים נוספים הכרוכים בגירושים כמו שינוי בעלות על הדירה המשותפת, עמידה מול הוצאה לפועל ועוד.
קיימים אנשי מקצוע בעלי הסמכה כפולה – טוענים רבניים ועורכי דין.
