מאפייני התופעה
נשים מכל שכבות האוכלוסייה, בכל הגילאים, ללא הבדלי מעמד סוציו אקונומי או אינטלקטואלי חשופות לאלימות מצד בני-זוגן.
הגבר האלים יכול להיות בעל השכלה גבוהה או חסר השכלה. הוא יכול להיות עשיר או עני, עולה חדש או אזרח ותיק ומכל קשת העדות.
האלימות יכולה לבוא לידי ביטוי בפגיעה פיזית, הפחדה, טרור, כפייה ושימוש באמצעים שונים של שליטה כלכלית, חברתית ונפשית ורוחנית.
אישה בשביל הגבר האלים היא חפץ, משהו נמוך ושפל.
האלימות תבוא לידי ביטוי בזלזול, בהשפלות ועלבונות, התקשורת בין בני הזוג יכולה להיות בנוכחות הילדים ולעיתים גם בנוכחות זרים. מצד שני האלימות יכולה לבוא לידי ביטוי בהתעלמות מוחלטת מהאישה וצרכיה, בשתיקות וחוסר מענה לפניות של האישה אל בן הזוג. ככל שהאשה "נכנעת" ולא עומדת על שלה כך התוקפנות של בן הזוג תגבר.
כלפי חוץ הגבר המתעלל הוא אדם חם ואיכפתי, מקובל בין חברים. כלפי אשתו הוא שתלטן, מאיים (לפעמים מממש את האיום אך לרוב רק מאיים) מעליב ומבזה, קר ומתעלם.
הרבה פעמים הוא יציג עצמו כקרבן או שיש לו "סיפור חיים קשה" ושכולם "חייבים לו"
בין אם מדובר באלימות נפשית או פיזית, לעולם האישה שחוותה אלימות נשארת בתחושות של בושה ואשמה, ולרוב נושאת בקרבה את פצעה כסוד מעיק, לעתים למשך כל חייה.

סימנים שיכולים להעיד על מערכת זוגית אלימה:
*בידוד ממשפחת המוצא וחברות  באמרות כמו "לא באמת אכפת לה/ו /להם ממך", "הם לא באמת אוהבים אותך"
*ביקורת מתמדת ואי הערכה של רגשות בת הזוג, מחשבותיה והישגיה.
*האשמת בת הזוג בכל דבר שאינו מסתדר בזוגיות ובחיים המשותפים.
*הכחשת התרחשות אירוע והשתמטות  מאחריות – הטלת האחריות למה שקה על מי שבסביבה.
*הסתה של הילדים נגד האם.
*התקפות מילוליות על בת הזוג ועל אנשים אחרים.
*חשדנות רבה, ,רכושנות, קנאות מופרזת (שיכולה להגיע להתנהגות אובססיבית כגון: מעקב, שיחות טלפון חוזרות ונשנות וכד'),
*מצבי רוח קיצוניים.
*איומים באלימות. איומים בפגיעה עצמית.
* השתלטות על ניהול הכספים של המשפחה .
להתעללות פנים רבות ובדרך כלל גבר מתעלל לא "בוחר" סוג אחד של התעללות .
מתוך מכלול ההתנהגות האלימה הזו ברצוני לייחד דברים לשני סוגי אלימות הנסתרים ביותר מן העין:

אלימות רוחנית
דר' ניקול דהאן וציפי לוי ( מאמר ברווחה ועבודה  מרץ 2011 )הגדירו את המושג : כל ניסיון לפגוע בעצמי הרוחני, בחיים הרוחניים או ברווחה הרוחנית של האישה על פי 3 רמות עוצמה:
א. להקטין את הערך הרוחני של האישה, של אמונותיה או של עשייתה הרוחנית כגון זלזול בתפילה שלה.
ב. למנוע או להגביל את עשייתה הרוחנית כגון למנוע ממנה בכלל להתפלל או לקיים מצוות.
ג. לגרום לה לעבור על ציוויים או איסורים רוחניים כמו לפזר חמץ לאחר שכל הבית נוקה לפסח מה שאומר שאי אפשר לקיים את הפסח ע"פ ההלכה.
נשים נפגעות אלימות רוחנית מתקשות לשוחח על הנושא עם אנשי מקצוע מפני שבמשפחה דתית וחרדית הבעל הוא הסמכות ההלכתית וגם מפני שהן צריכות להרגיש כי אכן האדם שעימו הן מדברות מבין את עולם הערכים הרוחניים שלהן .

אלימות כלכלית
*הבעל מחזיק בכל ההכנסות בבית כולל משכורת של האשה אם יש.
*ברשות האשה אין כסף זמין או אמצעי קניה אחר והיא נאלצת לבקש כסף ולנמק ולהצדיק את ההוצאה גם אם מדובר בהוצאות שוטפות של הבית זה עלול להגיע עד למצב שבו הגבר מונע מהאישה כסף עבור צרכים אישיים בסיסיים.
*בן הזוג משתמש בחסכונות המשותפים ואף בכספה האישי של האישה לצרכיו האישים, ללא ידיעתה של האישה או התייעצות עימה. עד גרימת חובות כבדים שבסופו של דבר נופלים על האשה.
נמצא כי רוב הנשים אינן מודעות לכך שהן סובלות מאלימות כלכלית. הן לרוב מתביישות לדבר על מצבן הכלכלי. הן לא חושבות או חושדות כי התנהלות בן זוגן, הינה אלימה ומהווה עוול כלפיהן, הן רק מבינות שהן סובלות מעוני וצריכות כסף.

למה היא נשארת איתו
היום כבר ידוע שהדינמיקה היא, שהאדם המתעלל מצליח לייצר תלות לא הגיונית של התלוי בו ומייצר בו פחד לא מציאותי.
בגלל הניתוק וההשפלה האשה מאבדת מעצמיותה והרגשת הערך שלה. היא מפנימה את ההערות המזלזלות של הבעל ובאיזה שהוא מקום מתחילה להאמין שהיא אכן לא שווה וכי כל מה שקורה הוא באשמתה כפי שבעלה אומר לה.
בנוסף יש מושג שנקרא "מעגל האלימות" שבו  הגבר האלים מתפרץ ואח" כ נרגע מתנצל מבקש סליחה מבטיח שיותר זה לא יקרה ואז יש תקופה של שקט והאשה מאמינה כי מכאן ואילך הדברים ישתפרו וממעיטה ממשמעות האירוע והשלכותיו. היא מאשימה את עצמה ומשתמשת ברציונליזציה להסביר את התנהגותו. שלב זה מסתיים ושוב מתחיל שלב המתח ואחריו האלימות וחוזר חלילה.
העבודה הקשה בתהליך השיקום של אשה שעברה התעלולות היא להחזיר לה את תחושת הערך והביטחון העצמי להסיר ממנה את המחשבה שמה שקורה הוא באחריותה .

הצעד הראשון לשינוי צריך להיות הרצון של האשה להשתחרר!
אי אפשר להחליט במקומה, אפשר לדבר איתה ולהסביר ולתמוך שזה הדבר שהיא הכי זקוקה לו.
במצבים שהמציאות החיצונית גורמת לניתוק  מבן הזוג המתעלל מבלי שהאשה  עשתה את ההחלטה בעצמה היא נשארת תקועה.

כיצד ניתן לעזור
הנטיה הראשונה היא לשלוח את בני הזוג לטיפול זוגי  אך, הדרך הנכונה והיחידה היא לעזור לכל אחד מבני הזוג בנפרד.
בדרך כלל בן הזוג האלים יגיד שאין לו בעיה ושהבעיה היא אצל בת הזוג. הוא יסכים ללכת לטיפול כדי "לעזור" לבת הזוג ובזמן הטיפול יפיל עליה את הקשיים והבעיות. במקרים אחרים בן הזוג לא יסכים  בכלל לטיפול ובמקרה קיצוני ימנע מאשתו להגיע לטיפול בעקר אם יש אלימות כלכלית .
לאן לפנות?
קו סיוע לנשים דתיות – מענה בהקשבה ויעוץ בטלפון 02-6730002
בירושלים שני גורמים שמתמחים בציבור הדתי והחרדי
יד שרה – המרכז  למשפחה – 02-6444566
ויצו  ירושלים – 02-6551145
בכל לשכות הרווחה בכל הארץ יש עובדת אלימות שקיבלה הכשרה ומיומנת במתן סיוע ולווי.
הסיוע לאשה יהיה לעזור לה להבין מה מצבה לעזור לה לחשוב כיצד היא רוצה להתמודד עם הבעיה ובעקר להחזיר לאשה שליטה על חייה.
לא בהכרח גרושים – המטפלים המומחים בתחום לא יכנסו לנושא של גרושים אלא אם האשה מבקשת מהם.

האלימות ממשיכה גם לאחר פרידה וגירושין
לכאורה אפשר היה לחשוב שלאחר גירושים או פרידה מבן הזוג האלים האלימות תפסק, אך למרבה הצער הגבר ממשיך לחפש דרכים להמשיך להיות בשליטה על חיי בת הזוג לשעבר בעקר אם יש ילדים משותפים: כמו לא לשלם מזונות  לא לעמוד בהסדרי ראיה שהוסכמו או להסית את הילדים נגד האם עד כדי גרימת התכחשות של הילדים מאמם.

סימנים מזהים בתהליך ההכרות
*התייחסות שלילית לאנשים ממעמד נמוך-  הבחור לא יגלה תוקפנות כלפי הבחורה איתה הוא נפגש אבל אפשר יהיה לראות כיצד הוא מתיחס לנותני שרות באדנות בדרשנות "הם חייבים לו".
*העולם עוין – מסוכסך עם קרובים לו: משפחה, חברים הם תמיד עושים לו "עוול".
*חוסר יכולת להכיל חלוקי דעות – גבר אלים בד"כ ינסה לכפות את דעתו בכל נושא שכלית, ישכנע שדעתו היא הנכונה ויגרום לזולת להרגיש שהוא אינו חכם. ההתנהגות הזו יכולה לצוץ גם  בעימותים קטנים.
*חוסר יכול לקבל ביקורת. זה אף פעם לא הוא אלא הזולת.
*התייחסות של אחרים אל הבחור: לעיתים הבחורה מאד מתלהבת ומשתוקקת להנשא ותעלים עין מהסימנים האדומים, כדאי להקשיב לביקורת וחוסר נוחות מאנשים קרובים כמו הורים, משפחה, רבנים ומורים.

אם בלב או בבטן זה לא מרגיש טוב להקשיב לרגשות שעולים ולברר אותם עם הורה, מורה, או איש מקצוע. יתכן שיהיו כאלו שיפטרו את החששות בהתרגשות שלפני החתונה. אפשר לתאר מצבים שבהם התעוררה ההרגשה הרעה.
אם יש ספק אין ספק.

במוסד לביטוח לאומי 2 סוגי קצבאות:
א. קצבאות הניתנות מכוח דמי הביטוח שהאזרח שילם כגון:
זקנה, שארים, דמי לידה, אבטלה, תאונת עבודה, נכות מעבודה ועוד.
ב. קצבאות הניתנות ע"פ חוק וממומנות מתקציב המדינה כגון:
הבטחת הכנסה דמי מזונות, נפגעי פעולות איבה מענק לידה ועוד.

לכל אחת מסוגי הקצבאות ישנם כללים שעל פיהם הם משולמות שנקראות – "תקנות הביטוח לאומי".

שימי לב! 
ברב המקרים לא ניתן לקבל שתי קצבאות מהמוסד לביטוח לאומי, למשל מזונות ונכות.
לכן יש לשים לב כשבאים לתבוע קצבה לבקש את הקצבה שמעניקה יותר כסף ו/או זכויות.

להלן מוצגים סוגי תשלומים וקצבאות, הרלוונטיות לאישה חד הורית.

כחלק משיפור השרות במוסד לביטוח לאומי ניתן להתקשר למספר 9050*  לתאום פגישה במחלקה שאליה רוצים לפנות.

כמו כן אתר המוסד לביטוח לאומי נגיש ונוח לשימוש ובו מחשבונים לחישוב הכספים שאת/ה זכאי/ת  לקבל מהמוסד לביטוח לאומי.

לחצי כאן לכניסה לאתר המוסד לביטוח לאומי

למוסד לביטוח לאומי ערוצי שרות ללא תור:

1. ניתן לקבל דרך אתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי קוד כניסה לאתר ודרכו לקבל מידע
   על קצבאות שקיבלת ומסמכים הקשורים אליך.
2. ניתן לקבל קוד לפניה בטלפון ובו ליצור קשר עם המוקד הטלפוני של המוסד לביטוח לאומי.
   מספר המוקד הטלפוני 6050*

מזונות:

על פי חוק המזונות (1972), במצבים שהאב אינו משלם את חלקו במזונות ילדיו כפי שנפסק בערכאה משפטית כגון בית הדין /בית המשפט, ניתן לפנות לקבלת דמי מזונות ע"י  המוסד לביטוח לאומי.

תקנות חוק דמי המזונות הוצמדו לתקנות חוק אבטחת הכנסה. לשני החוקים מנגנונים דומים. ההבדל המהותי ביניהם הוא שדמי מזונות מתקבלים ללא צורך בהתייצבות בשרות התעסוקה לשם חיפוש עבודה.

דמי המזונות ישולמו בתנאי שהאב היה תושב ישראל ביום מתן פסק הדין, או שהיה תושב ישראל ב-24 חודשים לפחות מתוך 48 החודשים שקדמו ליום מתן פסק הדין.

• סכום דמי המזונות המשולם על ידי המוסד לביטוח לאומי, נקבע לפי הסכום שנקבע בפסק הדין או גובה תקנות חוק המזונות– הנמוך מביניהם. ולפי הכנסת האם (פירוט בהמשך).
• במידה וסכום דמי המזונות שנפסקו לילדים בבית המשפט /בית הדין נמוך מהסכום המרבי של דמי מזונות המשולמים ע"י  המוסד לביטוח לאומי (תקנות), אשה זכאית להגיש בקשה לקבל הבטחת הכנסה (השלמת הכנסה).
• כל שינוי בפסק הדין, הכנסות האם, הגיע ילד לגיל 18, עלול להשפיע על גובה דמי המזונות.
• במלאות 18 שנים לילד הצעיר ביותר יופסקו דמי המזונות לחלוטין.
• המקבלות קצבת קיום מהמוסד לביטוח לאומי לדוג' קצבת נכות, נכות מעבודה, שארים או קצבת אבטלה וכו, לא זכאיות לדמי מזונות מהמוסד לביטוח לאומי. במקרים אלו יש לשקול לפנות להוצאה לפועל.
• דמי המזונות משולמים לאם החל מיום הגשת הבקשה לביטוח הלאומי. אם האם מבקשת במפורש, יש אפשרות לתבוע דמי מזונות שנה רטרואקטיבית, בתנאי שלא קיבלה דמי מזונות מהאב ולא פנתה להוצאה לפועל לחייב אותו בתשלום, על התקופה הזו.

כדי לתבוע את דמי המזונות באמצעות המוסד לביטוח לאומי יש לפנות למחלקת המזונות בסניף המוסד לביטוח לאומי, (הפנייה יכולה להיות בכל סניף שהוא – הטיפול ייעשה בסניף בהתאם למקום המגורים). יש להצטייד ב:

• תעודת זהות עם נספח הילדים.
• פסק הדין חתום ובתוקף,ו- 2עותקים נאמנים למקור של פסק הדין (עם חתימת בית המשפט / בית הדין ).
• 12 תלושי משכורת האחרונים (לאשה עובדת).
• דפי חשבון הבנק של 3 החודשים האחרונים
• דף ריכוז יתרות החשבון בבנק – (אובליג)
• אם היתה פניה להוצאה לפועל, יש להביא  אישור על סגירת התיק בהוצאה לפועל .

> קישור להורדת טופס תביעה דמי מזונות מאתר ביטוח לאומי: 

https://www.btl.gov.il/AllRights/Pages/mosdot.aspx

> לרשימת הסניפים של המוסד לביטוח לאומי, כתובות, מספרי טלפון, מספרי פקס ושעות הקבלה:

https://www.btl.gov.il/snifim/Pages/default.aspx

חישוב דמי המזונות במוסד לביטוח לאומי:

הסכום המרבי לתשלום דמי מזונות נכון ל- אוגוסט 2014 הינו 2,897 ₪ לאם לילד אחד  ו- 3,373 ₪, לאם לשני ילדים ומעלה, בלי קשר למספר הילדים במשפחה. קישור לטבלת שיעור קצבה של המוסד לביטוח לאומי:

https://www.btl.gov.il/benefits/Alimony/pages/%D7%A9%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%99%20%D7%94%D7%A7%D7%A6%D7%91%D7%94.aspx

גובה דמי המזונות מחושב לפי:  

1. פסק הדין  או תקנות  הביטוח הלאומי– הנמוך מביניהם.
2. הכנסות האם – משכורת ברוטו כולל דמי הבראה וביגוד, דמי לידה, פנסיה, השכרת נכס וכספים בבנק.
3. גיל האשה (עד 55 ומעל 55)
4. אם יש ילדים בפנימיות שעליהם יש תשלום יש להציג קבלות על תשלום עבורהילד בפנימיה.
   5. מדמי המזונות מנוכים דמי ביטוח ודמי בריאות.

בעת נישואים שניים עם גבר אחר יהיה חישוב אחר של דמי המזונות,  אין התחשבנות עם הכנסות הבעל החדש.

מעל משכורת של 600 ₪ ברוטו, דמי המזונות מתקזזים ב – 60 אגורות בעבור כל שקל שכר.

לחצי כאן למחשבון בדיקה אישית של סכום המזונות

הכנסה המרבית  לקבלת דמי המזונות היא 6,256 ₪ ברוטו (נכון לתאריך אוגוסט 2014).

יציאה לחו"ל

אשה שמקבלת דמי מזונות דרך המוסד לביטוח לאומי ויוצאת לחוץ לארץ שלא במסגרת עבודה* או לצורך רפואי**, יכולה לצאת מהארץ במהלך שנה קלנדרית אחת, (מינואר עד דצמבר), עד 3 פעמים ועד 72 ימים במצטבר, (ימי יציאה וכניסה לא נלקחים בחשבון) ותמשיך לקבל את הקצבה.

מי שיוצאת יותר מ- 3 פעמים או יותר מ- 72 ימים, הקצבה תופסק והיא תאלץ להחזיר את הכספים שקיבלה על החודש שבו הגיעה למקסימום: יותר מ- 3 יציאות ו/או יותר מ- 72 ימים.
לאחר החזרה לארץ ניתן להסדיר את החוב ולחדש את התביעה לדמי מזונות.

לתשומת לב!
אם זו היציאה הרביעית שלך או שבמצטבר כל ימי ההמצאות בחו"ל עלו על 72 ימים, ואפילו אם ההעדרות היתה רק מספר ימים מועט אבל היציאה לחו"ל היתה בחודש קלנדרי לועזי אחד והחזרה היתה בחודש קלנדרי לועזי שני ינוכו 2 חודשים מתשלום דמי המזונות.

לדוגמא כבר היית 3 פעמים בחול וזו היציאה הרביעית ויצאת ב- 31.1 וחזרת ב 2.2 ינוכו 2 חודשים מדמי המזונות.

או אם סך הכל  נעדרת למעלה מ- 72 ימים מהארץ  והיום ה- 73 כבר בחודש קלנדרי נוסף ינוכו 2 חודשי דמי מזונות .

לאחר החזרה לארץ ניתן להסדיר את החוב ולחדש את התביעה לדמי מזונות. 

* מי שיוצאת לחוץ לארץ במסגרת העבודה צריכה להציג אישור מטעם המעסיק עם פרוט התשלומים ששולמו לה עקב ההוצאות בחו"ל, לצורך אישור וחישוב  תשלום דמי המזונות.

** מי שיוצאת לחוץ לארץ לצורך רפואי בין אם לצורך אישי או כדי ללות בן משפחה: בן/בת הורה, אח/אחות, היציאה הזו מהארץ לא תלקח בחשבון. יש להציג אישור רפואי.

לתשומת לב!

האם היא האחראית לידע את המוסד לביטוח לאומי על כל שינוי ב: פסק הדין, הכנסותיה  או במצב המשפחתי זאת כדי למנוע צבירת חובות.

בכל מקרה של שינוי, יש למסור את עותק של המסמך (לדוגמה תלוש שכר) באופן אישי לפקיד, או לשלוח עותק בפקס, או בדואר, או בתיבת שרות של המוסד לביטוח לאומי, בצירוף מכתב הסבר ברור כולל פרטים מזהים, מיקום הסניף ומספר טלפון וכתובת.

חשוב לקבל אישור על העברת כל מסמך למוסד לביטוח לאומי, במקום אם מסרת אישית על יד הפקיד או אם שלחת פקס או אם מסרת את המסמכים בתיבת השרות, לבקש לשלוח אישור לכתובת המגורים בדואר. את האישור הזה חשוב לשמור ולתייק.

הסכום שמופיע באתר המוסד לביטוח לאומי כתשלום דמי מזונות הינו ברוטו.

כל אישה שעובדת, דמי ביטוח לאומי וביטוח בריאות מנוכים ישירות מן השכר.

אישה לא נשואה שאינה עובדת חייבת בתשלום דמי ביטוח. אלו  מנוכים מדמי המזונות, אם התחלת לקבל דמי מזונות כאישה פרודה.
כאשר המעמד מתחלף מנשואה/פרודה לגרושה, יש ליידע את המוסד לביטוח לאומי. יש לשים לב כי הניכוי אכן מתבצע כדי שלא יצטבר חוב שינוכה בבת אחת מדמי המזונות.

אם לא נאמר אחרת, המוסד לביטוח לאומי גובה מן האב רק את סכום דמי המזונות ששילם לאשה.

במידה וסכום דמי המזונות שנפסקו גבוה מדמי המזונות שהמוסד לביטוח לאומי משלם בפועל, יש שתי אופציות:
*האופציה האחת, לבקש מן המוסד לביטוח לאומי לגבות את היתרה ולא לפנות ישירות  להוצאה לפועל. במידה והמוסד לביטוח לאומי מצליח לגבות כספים מעבר לסכום דמי המזונות שהוא משלם, יועבר הכסף במלואו אוטומטית לחשבון האישה;

*האופציה השנייה, לגבות את ההפרש באמצעות ההוצאה לפועל. לשם כך יש לקבל אישור מביטוח לאומי על הסכומים ששולמו והיתרה שלא שולמה ולפנות עם האישור, תעודת הזהות ופסק הדין להוצאה לפועל. לינק לסימניה של הוצאה לפועל.

מדי פעם, המוסד לביטוח לאומי דורש להציג דפי חשבון הבנק (גם לאשה שאינה עובדת). כל סכום כסף שנכנס לחשבון הבנק עלול להיחשב כהכנסה לכן, בעת קבלת תרומות או כל כסף שאינו שכר יש להציג אישורים על מקור הכסף ובלבד שאינו תמיכה קבועה מכל מקור שהוא ( 6 תשלומים רצופים בתוך 9 חודשים). חשוב לשמור אסמכתאות כמו צילום הצ'ק והוכחה למקור הכסף. [אפשר להפקיד את הצ'ק באמצעות הכספומט (ולא דרך פקיד הבנק) ואז יוצא צילום הצ'ק.]

כל זמן שמתקבלים דמי מזונות עבור הילדים ולו גם בסכום מינימלי, המשפחה זכאית להטבות שיש למקבלי קצבה מהביטוח הלאומי: לקישור לחוברת ההטבות: https://www.btl.gov.il/AllRights/Pages/mosdot.aspx

הבעל/ הגרוש בחו"ל –

המצאות הבעל / גרוש בארץ או בחו"ל אינו משפיע על הזכאות לקבלת מזונות.

הטבות הקשורות למוסד לביטוח לאומי:

> מענק לימודים

אם חד הורית, לילדים בגילאים 6-14, זכאית לקבל מענק לימודים עבור ילדיה מהמוסד לביטוח לאומי. המענק יועבר לאם באופן אוטומטי אם היא מקבלת קצבה מהמוסד לביטוח לאומי (לא קצבת ילדים). בכל זאת כדאי לעקוב.

מי שאינה מקבלת קצבה מביטוח לאומי צריכה לפנות לסניף המוסד לביטוח לאומי עם תעודת זהות וספח הילדים ולמלא טופס תביעה ולהגיש אישורים מבית הדין על מצבה '

> הנחה בחברת חשמל

על פי חוק מדינת ישראל, אם חד הורית שיש לה 3 ילדים ויותר מתחת לגיל 18 ושעון החשמל רשום על שמה, ומקבלת קצבת אבטחת הכנסה או דמי מזונות מטעם המוסד לביטוח לאומי, זכאית להנחה של 50% בחשבון החשמל עד 400 קוט"ש בכל חודש.

ההנחה צריכה להופיע בחשבון החשמל. מי שעומדת בקריטריונים הנ"ל  ולא מקבלת את ההנחה, יכולה לפנות למוקד חברת החשמל 103 לברור.

> הנחה בארנונה

אם חד הורית עם ילד תחת גיל 18 זכאית על פי חוק ל- 20%  הנחה בארנונה. ההנחה יכולה להגיע לכדי 80% למי שמקבלת דמי מזונות מן המוסד לביטוח לאומי או בהתאם להכנסות, זאת בהתאם ללוח ההנחות ברשות המקומית שבה היא גרה .

הבטחת הכנסה:

קצבת הבטחת הכנסה  או השלמת הכנסה, הינה קצבה שמיועדת לסיוע לקיום כלכלי בסיסי.

מי זכאי/ת לקצבת הבטחת הכנסה?
א. מי שאין לו/ה הכנסה, פנה/תה לשרות התעסוקה ולא נמצאה לו/ה עבודה.
ב. מי שיש לו/ה שכר נמוך.
ג. אשה שסכום דמי המזונות שמקבלת מהמוסד לביטוח לאומי או מהבעל/גרוש, נמוכים מתקרת דמי המזונות שמשלם
המוסד לביטוח לאומי.
ד. חולה שהגיש בקשה לקצבת נכות שהקצבה עדין לא אושרה לו.

מקרים נוספים מפורטים באתר המוסד לביטוח לאומי:

https://www.btl.gov.il/benefits/Income_support/Pages/default.aspx

פטור מלהתייצב בשירות התעסוקה:
א. אם לילד/ה עד גיל שנתיים.
ב. מי שאושר לו שאינו מסוגל לעבוד.
ג. חולה שאינו מסוגל לעבוד למעלה מ- 30 יום או מי שהגיש בקשה לקצבת נכות ואין לו שכר או כל הכנסה אחרת.
ד. פרוט מקרים נוספים באתר המוסד לביטוח לאומי:

https://www.btl.gov.il/benefits/Income_support/Pages/ptor.aspx

תשלום הקצבה:
תשלום הקצבה מתחיל מהחודש שבו הוגשה התביעה למוסד לביטוח לאומי, אין תשלום רטרואקטיבי  לכן חשוב
לא להתמהמה בהגשת התביעה.
בחישוב תשלום דמי הבטחת הכנסה יילקחו בחשבון: דמי מזונות שהאשה מקבלת מהבעל או מהמוסד לביטוח לאומי,
שכר דירה שמקבל/ת אם משכיר/ה דירה, עלות שכירות וכמובן הכנסה מעבודה.
מתשלום הקצבה למי שאינו/ה עובד/ת מנוכים דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות.

להלן קישור לאתר המוסד לביטוח לאומי לבדיקת סכום הקצבה המירבית.

https://www.btl.gov.il/benefits/Income_support/Pages/%D7%A1%D7%9B%D7%95%D7%9E%D7%99%20%D7%94%D7%A7%D7%A6%D7%91%D7%94.aspx

מעל משכורת של 600 ₪ ברוטו, קצבת הבטחת הכנסה מתקזזת ב – 60 אגורות בעבור כל שקל שכר.

לחצי כאן לקישור למחשבון לבדיקה אישית של סכום המזונות

https://www.btl.gov.il/Simulators/Pages/mezonotCalc.aspx

כדי לתבוע הבטחת הכנסה מהמוסד לביטוח לאומי יש לפנות לסניף המוסד לביטוח לאומי הקרוב למקום מגוריך, להגיש תביעה על גבי
טופס תביעה להבטחת הכנסה, אפשר להגיש את התביעה גם בדאר, בפקס או בתיבת השירות של הסניף.
רצוי לקבל אישור על מסירת התביעה.

לתביעה יש לצרף את המסמכים הבאים:
1. תעודת זהות
2. אישורים בהתאם לסיבת הפניה כגון אישור על דמי מזונות או אישור משרות התעסוקה או אישור רפואי.
3. ריכוז דפי חשבון מהבנק של  3 החודשים האחרונים.
אפשר להתיעץ עם אנשי המוקד הטלפוני של המוסד לביטוח לאומי כיצד למלא את הטופס  6050 *

לתשומת לב!

• מדי פעם המוסד לביטוח לאומי דורש להציג דפי חשבון הבנק (גם לאשה שאינה עובדת).
  • בעת קבלת תרומות או כל כסף שאינו שכר יש להציג אישורים על מקור הכסף (בעת פנית המוסד לביטוח לאומי להצגת דפי חשבון).
  • חשוב לשמור אסמכתאות כמו צילום הצ'ק והוכחה למקור ההכנסה. אפשר להפקיד את הצ'ק באמצעות הכספומט
  (ולא דרך פקיד הבנק) ואז יוצא צילום הצ'ק.> מענק לימודים
  המוסד לביטוח לאומי מסייע בהשתתפות בהוצאות הלימודים למשפחות שלהן 4 ילדים ויותר, המקבלות קצבת קיום.
  למשפחות אלה משלם הביטוח הלאומי מענק לימודים בתחילת כל שנת לימודים, בעד ילדים בגיל 6 – 14.
  המענק מועבר לחשבון הבנק שבו משולמת קצבת הילדים.> הנחה בחברת חשמל
  על פי חוק מדינת ישראל, משפחה שיש לה 3 ילדים ויותר מתחת לגיל 18 ושעון החשמל רשום על שמה, ומקבלת קצבת הבטחת הכנסה
  או השלמת הכנסה  מטעם המוסד לביטוח לאומי, זכאית להנחה של 50% בחשבון החשמל עד 400 קוט"ש בכל חודש.
  ההנחה צריכה להופיע בחשבון החשמל.
  מי שעומדת בקריטריונים הנ"ל  ולא מקבלת את ההנחה, יכולה לפנות למוקד חברת החשמל 103 לברור.

  > הנחה בארנונה
  ברשויות מקומיות ניתנת הנחה בתשלומי ארנונה בהתאם להכנסת המשפחה
  יש לפנות לרשות עם מסמכי הביטוח הלאומי למימוש ההנחה.

  לחצי כאן לרשימת הטבות במוסדות ממשלתיים

סרטון הדרכה למילוי טופס תביעה להבטחת הכנסה:

https://youtu.be/9Dit8sxpqYo

נכות:

א. קצבת נכות לאשה
אשה יכולה לפנות לביטוח לאומי על מנת לתבוע קצבת נכות בשני מצבים:
1. אי כושר עבודה – אשה שעבדה במקום עבודה מסודר ועקב בעיות בריאות אינה יכולה להמשיך ולקבל משכורת (לא פנסיה).
2. עקרת בית – אשה שעקב בעיות בריאות אינה יכולה לתפקד ולעשות את עבודות הבית.

שימי לב!
בחישובי אחוזי נכות במוסד לביטוח לאומי ישנם שני סוגי אחוזים:
א. אחוז נכות רפואית
ב. דרגת אי כושר = אחוז נכות תפקודית דהיינו, האם כתוצאה מהנכות הרפואית אינך יכולה להמשיך ולהשתכר
או לעסוק בעבודות הבית.

החישוב הסופי הוא שיקלול של שני הסעיפים הללו.

לפרוט על קצבת נכות באתר ביטוח לאומי לחץ כאן

כדי לתבוע קצבת נכות מהמוסד לביטוח לאומי יש לפנות למחלקת נכות בסניף המוסד לביטוח לאומי, (הפנייה יכולה להיות בכל סניף שהוא – הטיפול ייעשה בסניף בהתאם למקום המגורים).

יש להצטייד ב:

• תעודת זהות עם נספח הילדים.
• צילומים של כל המסמכים הרפואיים שלך
• אישורים על עבודה ושכר ממקומות עבודה
• כל מסמך שיכול לעזור לתרום להחלטה על הנכות.
• טופס תביעה ממולא.

לאחר הגשת התביעה סביר שתוזמני לועדה רפואית

חשוב להגיע לועדה עם תעודת זהות או תעודה מזהה אחרת עם תמונתך.
מומלץ להגיע לועדה עם מלווה: קרוב משפחה, עו"ד, חבר או מי שמתאים לך.
במידת הצורך המלווה יכול/ה לדבר במקומך.

במידה ותדרש בדיקה גופנית ע"י הרופא, אשה יכולה לבקש כי אשה תהיה איתה בזמן הבדיקה.

במידה ויש מסמכים רפואיים נוספים שלא הוגשו בעת הגשת התביעה אפשר להביא אותם לועדה עם העתקים כדי שניתן יהיה להשאיר אותם בתיק.
בעת הופעתך בועדה חשוב בעקר לתאר כיצד הבעיות הרפואיות משפיעות על תפקודך בחיי היום יום, בטיפול עצמי כגון להתלבש להתרחץ וכו,
וכן אם עבדת קודם לפניה לנכות  על הקשיים בתפקוד בעבודה .
רצוי להכין את התיאורים בכתב כדי להימנע משכחה עקב התרגשות בעת הפגישה עם הועדה הרפואית.
סרטונים של המוסד לביטוח לאומי המסבירים כיצד להערך לועדה רפואית וכיצד למלא את טופס תביעת הנכות

כדאי לקרוא היטב את חוברת ההסברה שנשלחת ע"י המוסד לביטוח לאומי .
כמו כן המוסד לביטוח לאומי מקיים סדנאות הכנה לועדה מומלץ להשתתף בהן.

יש מחלות שעליהן מקבלים אישור נכות במסלול מהיר ללא ועדה ותוך 30 יום:
מתוך אתר המוסד לביטוח לאומי בסעיף: מסלול מהיר לבעלי מוגבלויות
• חולים במחלה ממארת הנמצאים בשלבי טיפול אקטיבי במחלה או חלילה במצב סופני
• חולי  A.L.S. המקבלים טיפול ב- RILUTEK
• בעלי ליקוי נפשי בשיעור של 50% ומעלה.
• לוקים בפיגור שכלי בשיעור 40% ומעלה שהוכרו על ידי משרד הרווחה.
• חולים בשחפת קשה
• אנשים לאחר השתלות: כליה, לב, ריאות, כבד, לבלב או מח עצם.

המוסד לביטוח לאומי מקפיד מאד על בדיקת הבעיות הרפואיות והתפקודיות ולא תמיד מאשר אחוזי נכות המזכים לקצבת נכות.

עבודה בשכר למקבלי קצבת נכות

אישה או איש המקבלים קצבת נכות כללית ועובדים, יכולים להמשיך לקבל את מלוא הקצבה עד לשכר של
1,945 ש"ח.
מעל שכר של 1,945 ש"ח מתחיל קיזוז מדורג של הקצבה.עד לסכום של 93% מעל השכר הממוצע במשק.

אך!
למי שנפסקו לו/ה לפחות 20% נכות ועד 60% נכות, ואינו/ה זכאי/ת לקצבה,
כן זכאי/ת לתוכנית שיקום: בנית תוכנית שיקום, הכשרה מקצועית וסיוע ולווי למציאת עבודה.

טיפים בנושא נכות
אם הגשת תביעה לקצבת נכות, ואין לך שום מקור הכנסה, תוכלי להגיש תביעה גם לקצבת הבטחת הכנסה, שאותה תוכלי לקבל עד שתאושר תביעתך לקצבת נכות.
אפשר לקבל קצבת הבטחת הכנסה עקב מחלה עד 6 חודשים.
במקרה ששני בני הזוג מקבלים קצבת נכות, תינתן התוספת עבור הילדים רק לאחד מהם. נא וודאו שהתוספת משולמת למי שדרגת נכותו גבוהה יותר והקצבה גבוהה יותר.

* את מקבלת קצבת נכות חלקית? בדוקי את זכאותך להשלמת הכנסה.

* את מקבלת קצבת נכות כללית, וחל שינוי במצבך המשפחתי? עליך להודיע על כך לביטוח הלאומי.

* הגשת בקשה לקבלת קצבת נכות ובקשתך נדחתה? תוכל להגיש בקשה חוזרת כעבור 6 חודשים.

* אם חל שינוי במצבך הרפואי או התעסוקתי, את זכאית להגיש בקשה לבדיקה חוזרת, גם אם עדיין לא עברו 6 חודשים מהבדיקה הקודמת.

* מקבלת קצבת נכות ויש לך ארבעה ילדים מתחת לגיל 18? את זכאית למענק לימודים עבור הילדים בגיל 6-14

* נכה בעל דרגת אי-כושר של 75% לצמיתות או לתקופה זמנית העולה על שנה
פטור מתשלום דמי ביטוח לאומי על הכנסותיו שלא מעבודה.
אם הוא עובד כשכיר המעסיק שלו ישלם עבורו דמי ביטוח.
אם הוא עובד כעצמאי יחויב בתשלום דמי ביטוח נפגעי עבודה וביטוח בריאות.
בת זוג של מקבל קצבת נכות יכולה לקבל את התוספת המשולמת עבורה לחשבון הבנק שלה.

תעודת נכה

תעודת נכה ניתנת למי שמקבל את אחת מהקצבאות הללו:

• קצבת נכות כללית
• קצבת שרותים מיוחדים
• קצבה לילד נכה
• קצבת ניידות
• פיצוי לנפגעי גזזת
• פיצוי לנפגעי פוליו

קצבת שרותים מיוחדים

קצבת שרותים מיוחדים ניתנת למי שהוכר/ה כנכה על ידי המוסד לביטוח לאומי לפחות 60% והיא זקוקה לעזרה רבה על ידי אדם אחר לביצוע פעולות יומיומיות לפי הרשימה: לבישה, רחצה, ניידות בבית, אכילה, שליטה על סוגרים.
הקצבה לא ניתנת למי שנמצא במוסד רפואי, שיקומי או סיעודי.

יש להגיש תביעה על גבי טופס
כולל טופס ויתור סודיות

את הטופס ניתן למסור בסניף המוסד או בפקס או בדאר או בתיבת השרות שליד הסניף.
עם הטופס יש לצרף מסמכים רפואיים המתארים את הצורך בעזרת אדם אחר לפעילות היומיומית.
לאחר מכן תערך בדיקת רופא ואיש מקצוע מטעם הביטוח הלאומי להעריך את מידת התלות בזולת של הפונה.

גם כאן יש מסלול מקוצר ל:

• חולים במחלה ממארת הנמצאים בשלבי טיפול אקטיבי במחלה או חלילה במצב סופני.
• חולי A.L.S.  המקבלים טיפול ב RILUTEK
• בעלי ליקוי נפשי בשיעור של 50% ומעלה.
• לוקים בפיגור שכלי בשיעור 40% ומעלה שהוכרו על ידי משרד הרווחה.
• חולים בשחפת קשה
• אנשים לאחר השתלות: כליה,לב, ריאות, כבד, לבלב או מח עצם.

מי שנמצא זכאי לקצבת שרותים מיוחדים הזכאות לקצבה תהיה מהחודש שבו הוגשה הבקשה והתשלום יחל רק לאחר 90 יום לאחר שהוכר כנכה על ידי המוסד לביטוח לאומי .

ב. קצבת נכות של האב
במקרים שבהם הגרוש / הבעל מקבל קצבת נכות, ניתן לבקש קצבת תלויים של הילדים (עד 2 ילדים)
ללא תלות בהכנסת האישה.

לא ניתן לקבל קצבת תלויים ודמי מזונות, או קצבת תלויים והבטחת הכנסה.

בחישוב קצבת התלויים, המוסד לביטוח לאומי לא יפגע בקצבת הנכות של האב
אם זו ההכנסה הרשמית היחידה שלו.

אם יש לו חוב מזונות או חוב אחר למוסד לביטוח לאומי החוב ינוכה מקצבת התלויים!

נכות ילדים:

הורה לילד נכה יכול לפנות למוסד לביטוח לאומי לשם קבלת קצבת נכות ילדים.
הכלל לקבלת קצבה לנכות ילדים הוא שהילד תלוי בעזרת הזולת בפעילויותיו באופן החורג מהרגיל .
בדרך כלל הקצבה ניתנת לילד החל מגיל 90 יום (בגלל העקרון שילד עד 90 יום בכל מקרה תלוי לחלוטין בזולת.) ישנם מצבים שבהם הגימלה ניתנת מיום הלידה.

הקצבה הינה מדורגת בהתאם לתלות בזולת/לקושי התפקודי, של הילד.

ההגדרות של התלות:

• תלוי לחלוטין בעזרת הזולת.
• תלוי במידה רבה בעזרת הזולת
• תלוי בעזרת הזולת כל שעות היום
• תלוי בעזרת הזולת רוב שעות היום

הפעולות הנבדקות כצורך בעזרת הזולת:

• לבישה
• אכילה
• רחצה
• הייגינה אישית
• ניידות עצמית בבית.

בדרך כלל עובדת סוציאלית בבית חולים, בתחנה להתפתחות הילד,בקופת החולים וכד' ,יודעת להדריך את ההורים לגבי הזכאות שלהם לקבלת הקצבה מדריכה אותם ועוזרת להם בתהליך ובהשגת מסמכים רלבנטיים וכדאי להעזר בה.

קצבת שארים:

אם האב של הילדים נפטר, ילדים עד גיל 18 יהיו זכאים לקצבת שארים ולתוכנית שיקום גם אם ההרים התגרשו!

במקרה והבעל נפטר טרם הסתיים תהליך הגירושין, והאישה עדיין במעמד של פרודה/עגונה
היא זכאית לקצבת שארים.

 דמי אבטלה:

קצבת אבטלה ניתנת למי שפוטר/ה מהעבודה ולפני הפיטורים עבד/ה בשכר שנוכו ממנו דמי ביטוח 12 חודשים במהלך 18 החודשים שלפני הפיטורים.

ישנם מצבים מיוחדים שבהם מספר החודשים המזכים בדמי אבטלה שונה.

הפרוט באתר המוסד לביטח לאומי

תשלום דמי אבטלה מותנה בהתייצבות בשרות התעסוקה עוד לפני הפניה למוסד לביטוח לאומי .

סכום דמי אבטלה שאזרח/ית מקבל/ת מחושב לפי נוסחא מאד מורכבת . מומלץ לבדוק באתר

מהסכום המשולם מנוכה מס הכנסה בהתאם לכללי מס הכנסה, דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות.

תקופת הזכאות המירבית – טווח זמן התשלומים, מותנה בגיל המובטל/ת ומספר התלויים בה/ו.

מי שהתפטרה ללא סיבה מוצדקת, מי שבשרות התעסוקה הציעו לה עבודה מתאימה או הכשרה וסרבה, תשלום דמי האבטלה יחל לאחר 90 יום.

קצבת ילדים:

הורה המקבל קצבת הבטחת הכנסה, מזונות,
או קצבת שאירים עם תוספת השלמת הכנסה:

יקבל תוספת בעד הילד השלישי והרביעי במשפחה בסך 98 ש"ח (החל ב- 01.08.2013) לכל ילד.

קצבת הילדים משולמת בכל חודש ב- 20 בחודש.

התנאים לזכאות:

1. הילדים במשמורת האם ומתחת לגיל 21 .
2. בבעלות האם  אין דירה  או חלק מדירה ולא היתה לה דירה בעבר(ראי סעיף 9 בהמשך.)אם בעבר היתה דירה למשפחה שנמכרה כחלק מהסכם גירושים יש להציג את הסכם הגירושים ומסמכים על כך שהדירה נמכרה.
3. האם מתקיימת מקצבת ביטוח לאומי:  מזונות, אבטחת הכנסה, נכות, או ממזונות האב, או אם הכנסתה מעבודה היא מתחת ל 7,838 ש"ח ברוטו .מי שעומדת בתנאים הללו יכולה לפנות לקבל תעודת זכאות!להלן החברות העומדות לשירות הציבור לצורך קבלת פרטים והוצאת תעודת זכאות לקבלת סיוע בשכר דירה: יש לברר בטלפון או באתר איזו חברה נותנת שרותים במקום מגוריך.

   > עמידר 
   בימים ראשון-חמישי בין השעות 8:30 ל 13:30.
   בימים ראשון ושלישי גם בין השעות 15:00 – 17:00
   טלפון ארצי    6266*
   לאתר עמידר לחצי כאן

    

   > מ.ג.ע.ר
   ראשון-חמישי בין השעות 08:00 – 14:00
   טלפון ארצי :1599-500-301
   לאתר מ.ג.ע.ר לחצי כאן

   לקבלת תעודת זכאות יש לצרף לטופס בקשה את האישורים והמסמכים הבאים: 
   יש להביא את המסמכים המקוריים או צילומים עם אישור רשמי שההעתק נאמן למקור!

4. תעודת זהות  כולל את פרטי הילדים עד גיל 21 המתגוררים בבית.
5. חוזה שכירות בתוקף שלא נערך עם בן משפחה מקרבה ראשונה.
6. אישור מהבנק שבו מתנהל החשבון של המגישה ובו הפרטים: מספר חשבון,

מספר סניף ומספר בנק. ניתן להציג צילום צ'ק או דף חשבון.

4. תדפיס פעולות בחשבון עובר ושב מ- 4 חודשים שלפני תאריך הגשת הבקשה.
5. לאשה עובדת  – 6 תלושי שכר אחרונים

6. אשה שמקבלת דמי מזונות מהמוסד לביטוח לאומי, אישור על קבלת דמי מזונות מהמוסד לביטוח לאומי.

7. תעודת גירושים והסכם גירושים שקיבל תוקף של פסק דין .

מי שעדין בהליכי גרושים, אישור מבית הדין הרבני על תיק גירושים פתוח לפחות שנה, תעודת נישואים מקורית ופרוטוקול             הדיון האחרון בבית הדין הרבני או בבית משפט למשפחה.

עגונה צריכה להמציא אישור של הרבנות על עגינות.

8. במידה והיתה בבעלות האשה דירה יש להציג חוזה מכירה חתום או אישור מס רכישה עם תאריך המכירה.
9. במקרה וקיים תיק ברווחה – מכתב המלצה מעובדת סוציאלית שמכירה את המשפחה + אישור על דרגת זכאות .
10. רצוי ומומלץ להכין מכתב אישי ולפרט את הצורך בסיוע בשכר דירה.

עלות הנפקת תעודת זכאות -95 ש"ח. 

לאחר הגשת המסמכים ומילוי טופס הבקשה החומר מועבר למשרד השיכון לאישור.
לעיתים, משרד השיכון עורך בדיקה לעומק של הנתונים שמעכבת את מתן האישור.
סכום הסיוע תלוי בגודל המשפחה (עד 3 נפשות ו- 4 נפשות ומעלה), הכנסות המשפחה ועיר המגורים.

הוצאה לפועל:

רשות האכיפה והגביה- הוצאה לפועל

ההוצאה לפועל הינה גוף במשרד המשפטים, שתפקידו לממש חובות של אזרחי המדינה כגון גביית מיסים, אזרחים שחויבו בבית משפט על חוב , וכן הורים לילדים שאינם משלמים דמי מזונות לילדיהם כפי שנקבע בפסק דין בבית משפט או בבית דין,
הורים שלילדיהן/ם נפסקו דמי מזונות יכולים לפנות ללשכת ההוצאה לפועל באזור מגוריהם עם פסק הדין, ההוצאה לפועל היא זו שתעשה את תהליך הגביה עם כל המשתמע מכך מההורה שאינו משלם.
(מתוקף כך גם המוסד לביטוח לאומי ראשי לפנות להוצאה לפועל להחזר הכספים ששולמו כדמי מזונות וההוצאה לפועל תדאג לגבות גם את החוב,)
יש לשים לב כי מי שפנה/תה למוסד לביטוח לאומי לקבל דמי מזונות יכול/ה לפנות להוצאה לפועל רק אם יש סכום המזונות שנפסק לטובת הילדים גבוה מדמי מזונות שקבלה מהמוסד לביטוח לאומי. ניתן לקבל אישור על התשלומים ששולמו על ידי המוסד לביטוח לאומי.
בהתאם לחוק הורה שאינו משלם את חובותיו להוצאה לפועל, עלול להגיע לבית הסוהר .

לווי נפגעות אלימות.

לווי נפגעות אלימות בדיונים במשרדי  ההוצאה לפועל באדיבות עמותת "רוח נשית" לנשים נפגעות אלימות.

תקציר
ישנם מצבים שבהם אשה תוזמן לדיון במשרד ההוצאה לפועל ביחד עם הבעל לשעבר, לדוגמא כאשר הגרוש טוען שהוא פרע את חובותיו  מושג הנקרא "פרעתי",

במידה ויש חשש כל שהוא לאלימות מצד הבעל/הגרוש אפשר לפנות לקצין הבטחון של ההוצאה לפועל לקבל ליווי לדיון.
הליווי יתחיל לפני הכניסה לבנין במהלך הדיון ועד היציאה הבטוחה לאחר הדיון.

לשם כך על האשה לפנות לקצין הבטחון בלשכה שבה מתנהל התיק למסור לו את שם הלשכה,תאריך הדיון והמיקום בלשכה.
קב"ט המחוז נותן לה את הטלפון בלשכה שבה מתוכנן להתנהל הדיון.
האשה יוצרת קשר עם קצין הבטחון בלשכה שבה יתקיים הדיון ומתאמת איתו את הגעתה כולל נקודת מפגש מחוץ ללשכה.
קצין הבטחון יתן לאישה את מספר הטלפון של בקרת הכניסה, (ומעדכן את השומרים בכניסה )
כשהאשה מגיעה ללשכה האשה מתקשרת לבקרת הכניסה ומודיעה שהיא נמצאת ליד הכניסה.
קצין הבטחון של הלשכה ישלח מאבטח שילווה את האשה בכל מהלך שהותה בלשכה ויודא שהיא נמצאת באזור בטוח ועד ליציאה בטוחה המהקום.

פרוט פרטי התקשרות קב"טים מחוזיים:

• פרטי התקשרות לפי מחוזות:

• רשימת לשכות ההוצאה לפעול בחלוקה למחוזות:

 הסדרי ראיה

כאשר ההורים לא מגיעים להסכמות באשר למשמורת הילדים או הסדרי ראיה, בית הדין/בית המשפט יפנה לקבל חוות דעת והמלצה מפקידת סעד לסדרי דין.

בית הדין/המשפט בדרך כלל מקבל את המלצת פקידת הסעד ונותן לה תוקף של פסק דין.

כאשר אחד ההורים רוצה לשנות את ההסדר הקיים עליו לפנות לבית המשפט/בית הדין.

מאת: חיים עמית,  פסיכולוג מומחה בפסיכולוגיה חינוכית,

        בכתבה:

• מה זה 'פרק ב" בחיים?
• מהם היתרונות האפשריים של פרק ב'?
•  מהם החסרונות האפשריים של פרק ב'?
• מהן הבעיות העיקריות של הילדים בפרק ב'?
• מהן הטעויות העיקריות שהורים עושים בפרק ב'?
• כיצד ניתן להימנע מטעויות בפרק ב'?
• מה לעשות אם אחד הילדים לא מקבל את בן/ת הזוג שלכם?
• מה לעשות כאשר ילדי בני הזוג אינם מתחברים בקלות זה עם זה?
• עצות וטיפים כלליים

מה זה 'פרק ב" בחיים?
ב'פרק ב' הכוונה למצב שבו שני בני זוג מייסדים ביניהם מערכת יחסים משמעותית, שהיא מערכת יחסים שנייה עבור אחד מהם לפחות. אף כי התופעה אינה חדשה, יש כיום יותר משפחות של פרק ב' בגלל אחוז הגירושין הגבוה ובגלל תוחלת החיים הגבוהה. ארצות הברית מחזיקה בשיעור הגבוה ביותר של נישואים שניים – 20% מכלל המשפחות. פרק ב' בא בדרך כלל בעקבות גירושין או אלמנות של אחד מבני הזוג או של שניהם. לעיתים רק לאחד מבני הזוג יש ילדים ממערכת יחסים קודמת ופעמית רבות לשניהם יש ילדים. פעמים מחליטים בני הזוג ללדת ילדים משותפים נוספים, במיוחד אם לאחד מהם אין עדיין ילדים.

בפרק ב' המשפחה הגרעינית גדולה יותר: יש את 'הילדים שלי', 'הילדים שלך' וגם 'הילדים שלנו'. גם המשפחה הרחבה מסועפת יותר [קיימים סבים וסבתות, דודים ודודות, מכל הכיוונים]. ההורים מבוגרים יותר והם בדרך כלל בעלי אמצעים כלכליים טובים יותר. הילדים במשפחה הם בגילאים שונים ולא תמיד כולם, במיוחד הגדולים שביניהם, חיים ביחד עם הוריהם. בני הזוג חיים בדרך כלל במגורים משותפים, אבל לפעמים גם מתגוררים בנפרד [Living apart together].
 
מהם היתרונות האפשריים של פרק ב'?
• פוטנציאל לזוגיות בשלה ומהנה, מאחר וההורים מנוסים יותר ומשוחררים מלחצים שונים.
• אפשרות לחוויה מתקנת עבור ילדים ו/או הורים, שחוו טראומות במערכת המשפחתית הקודמת [בין אם על רקע יתמות/אלמנות ובין אם על רקע גירושין].
• אפשרויות רבות לילד לקבל תמיכה הודות לריבוי ה'הורים'.
• חיים ביחד מגוונים ומעניינים יותר בגלל ריבוי ילדים מהורים אחרים ובגילאים שונים.
 
מהם החסרונות האפשריים של פרק ב'?
• חוסר יציבות רבה יותר של יחסי בני הזוג בגלל התנסויות קודמות כואבות הנמשכות להווה [למשל מאבקים משפטיים, בעיות כלכליות וכיו'ב] ומשקעים רגשיים שהם 'סוחבים' מהעבר [למשל, קושי לסמוך על האחר וכיו'ב]
• חשש לחוויה מקלקלת, הן עבור הילדים והן עבור ההורים, בגלל סיר הלחץ המשפחתי החדש. בני המשפחה צריכים להתמודד בעת ובעונה אחת עם נושאים רגשיים מורכבים רבים, שמשפחה רגילה מתמודדת איתם בצורה הדרגתית טבעית כמו שיתוף פעולה כבני זוג וכהורים בו-זמנית, חיים משותפים בבית, הורות חדשה, גידול ילדים צעירים ומתבגרים ביחד, הורות לילד שאינו שלך וכיו'ב.
• בלבול עבור הילדים כתוצאה מעודף 'הורים', שלא תמיד משתפים פעולה ביניהם.
• צפיפות גדולה במשפחה, הן מבחינה פיזית ובעיקר מבחינה פסיכולוגית. גדל ההכרח בהתחשבות הדדית ובוויתורים אישיים משמעותיים.

מהן הבעיות העיקריות של הילדים בפרק ב'?
• פחדי נטישה. הילדים חוששים שההתקשרות החדשה של ההורה עם בן/ת זוג חדש/ה תבוא על חשבון הנאמנות שלו/ה אליהם. זה נכון, הן לגבי הילדים הצעירים יותר שחיים במשפחה החדשה ['להם את/ה מרשה ולי לא', 'איתם את/ה משחק יותר ואיתי לא'], אך גם לגבי ילדים גדולים, שלא מצטרפים למשפחה החדשה ['איך הוא/היא עזב/ה אותנו והתחתן/ה עוד פעם? ועוד יש לו/ה ילדים אחרים ואליהם הוא/היא הורה טוב, כי הוא/היא רואה אותם כל הזמן']. בעיה חריפה במיוחד קיימת לגבי ילד שחי במשך תקופה ארוכה עם אחד ההורים. המשפחה החד-הורית הסתמנה בעיניו כמבנה יציב ומתוחכם. הנישואים מחדש גורמים לו להרגיש שההורה מוכן לוותר על היחסים האקסקלוסיביים איתו לטובת אדם אחר. במקרה שההורה הביולוגי נפטר, הקשר החדש נחשב בעיניו כבגידה והוא חושש שההורה המת יישכח. במקרה של גירושים, נוטה הילד לפתח אשליה שהוריו יינשאו בשנית והקשר החדש מהווה לגביו הרס האשליה. בשני המקרים נתפס קשר חדש זה כשלילת זיכרונותיו.

• חוסר קבלה של בן/ת הזוג החדש/ה. 'את/ה לא אבא/אימא שלי' – יאמרו הישירים והמתונים שבין הילדים. במקרים קשים יותר חוסר הקבלה של הילדים יכול להתבטא בעוינות מתמשכת. חוסר הקבלה של בן/ת הזוג קשור פעמים רבות לעוצמת פחדי הנטישה של הילד. ככל שהילד צעיר יותר, כך קל לו יותר לקבל את בן/ת הזוג החדש/ה.
 
מהן הבעיות העיקריות של ההורים בפרק ב'?
• פחדי נטישה. כל אחד מהשותפים בזוגיות השנייה יודע מניסיונו שכל בעל ואישה מסוגלים לעזוב בית, במקרה שחוו גירושים, ולכן החשש מפירוק נוסף של המשפחה הוא ריאלי. מקור נוסף וחזק לפחדי נטישה הם יחסי בן/ת הזוג עם ילדיו/יה. לעתים ההורה רואה את הילדים מהמסגרת הקודמת יותר מאשר את הילדים המשותפים והוא גם נותן להם יותר, כדי להוכיח להם שלא נטש אותם. לעתים הוא מטפח במיוחד את ילדיו שלו במשפחה החדשה, מתוך תחושות אשמה ורצון לפצותם על כך שכפה עליהם את המשפחה החדשה. במקרים כאלה, בן/ת הזוג האחר/ת עלול/ה להרגיש מוזנח/ת, נדחק/ת לקרן זווית.

• קשיים בהסתגלות בני הזוג למסגרת החדשה. ככל שבני הזוג חיו לפני פרק ב' זמן רב יותר לבד [בין אם ברווקות ובין אם במשפחה חד-הורית], כך יהיה להם קשה יותר להסתגל למערכת המשפחתית החדשה. תהליך ההסתגלות לזוגיות חדשה, יחד עם הורות חדשה לילדים שאינם שלך, בצירוף חיים משותפים בבית חדש וכו', הינו תהליך קשה, שאינו נמדד בשבועות אלא בחודשים ואף בשנים.

• קונפליקטים סביב גידול הילדים. 'הילדים שלי רבים עם הילדים שלך', או 'הילדים שלך והילדים שלי רבים עם הילדים שלנו'. כאמור, אחד הקשיים הגדולים של פרק ב' הוא הצורך לגדל ילדים רבים, בגילאים שונים ושחלקם אינם שלי. באופן טבעי צפויים חילוקי דעות רציניים בקשר לגידול הילדים. אם אין להורה ניסיון קודם, הוא רוצה להוכיח עצמו כהורה, מול בן/בת הזוג שהם כבר בעלי ניסיון. אם יש להורים ניסיון קודם בהורותם, הם מגיעים מגובשים למדי להורות השנייה ועלולים להיקלע למערכת יחסים תחרותית: מי יודע טוב יותר לגדל ילדים. כאשר הילדים אינם מקבלים את בן הזוג, הקונפליקטים מתגברים. קשה במיוחד, כאשר יש ילדים מתבגרים במשפחה, שמייצרים כל הזמן קונפליקטים.
 
מהן הטעויות העיקריות שהורים עושים בפרק ב'?
• לא עושים תהליך הכנה ראוי לילדים. כאשר לבני הזוג אצה הדרך, הם מנחיתים על הילדים את בשורת החיים ביחד ללא הכנה ראויה. הם אינם משתפים את הילדים בתהליך שעברו בדרך לקבלת ההחלטה, אינם מסבירים להם את ההתלבטויות בצד ההחלטה, אינם מקשיבים לרגשותיהם ואינם נותנים מקום לחרדות המתעוררות אצלם. הם דורשים מהם הסתגלות מהירה וצייתנית לשינוי מורכב וקשה.
• ממהרים להיות הורה לילדי בן/ת הזוג. לעתים בני הזוג באים עם פנטזיה לשקם, לתקן, לבנות מחדש את המשפחה שלא הצליחו בה בנישואים הראשונים. לכן, הם רוצים מהר לתפקד כמו הורה, לטוב ולרע, גם לילדי בן/ת הזוג – לאהוב, להציב גבולות, למשמע, להעניק וכו'. תופעה זו אופיינית במיוחד לנשים, הרואות עצמן אחראיות ליצירת משפחה מלוכדת ומאושרת. האישה מרגישה צורך לאהוב מיד את ילדי בן הזוג כאילו היו שלה, וכך היא נכנסת למלכוד שממנו היא מתקשה לצאת.
• דורשים מהילדים שלהם להתייחס לבן/ת הזוג כהורה חדש. חלק חשוב מהפנטזיה ליצור משפחה חדשה מאושרת בפרק ב' הוא הרצון שילדי יתייחסו לבן/ת הזוג כהורה חדש. תופעה זו אופיינית יותר לגברים, שחלק משמעותי בשיקוליהם לפרק ב' הוא הרצון לספק לילדים מסגרת משפחתית חמה ומטפחת, שמבחינתם זהה עם דמות אימהית חדשה ואוהבת. לכן, הם עלולים ללחוץ על ילדיהם להתייחס מהר לבת זוגתם כהורה חדש. לעיתים הם אף עלולים ליצור, במודע או שלא במודע, תחרות בין בת זוגתם לבין האם הביולוגית לגבי מי ההורה הטוב יותר לילדים.
• מתערבים בחינוך הילדים של בן הזוג. גם כאשר בן/ת הזוג אינם מנסים להיות ההורה של הילדים של בן/ת הזוג השני, הם עלולים להתערב בצורה לא מתאימה בחינוך ילדיו/ה. ההתערבות יכולה להתבטא בצורה עקיפה בביקורת מתמדת על בן/ת הזוג לגבי חינוך הילדים, אך גם בצורה ישירה על ידי הוראות, הטפת מוסר, איומים וכו' לילדים, שאינם שלהם. יש לזכור שאת מה שילדי ההורה האחר יהיו מוכנים לקבל מההורה שלהם, הם לא יהיו מוכנים לקבל מבן/ת הזוג.
• מוותרים על הזוגיות למען ההורות. גם במשפחה רגילה ההורות עלולה להשפיע בצורה שלילית על איכות הזוגיות. במשפחה מורכבת של פרק ב', ההורות האינטנסיבית הנדרשת עלולה לגבות מחיר יקר מאוד מאיכות הזוגיות. זו אחת הסיבות העיקריות לאחוז הגירושים הגבוה בנישואים שניים.
 
כיצד ניתן להימנע מטעויות בפרק ב'?
• לעשות תהליך הכנה ראוי. יש להימנע מקיצורי דרך ולתת לילדים זמן להסתגל לתהליך המשפחתי. מומלץ לאפשר להם הכרות הדרגתית עם בן/ת הזוג ועם ילדיו/ה. בהמשך, כדאי להסביר להם את מניעי ההחלטה האישית להתקשר לבן/ת זוג חדשים ולתאר להם את העומד להתרחש בצורה מפורטת ככל האפשר. חשוב להקשיב לשאלות הילדים ולענות עליהן בכנות, שכן ילדים שואלים בצורה מוחשית את מה שמטריד אותם: 'איפה אני אגור?', 'האם יכנסו לי לחדר?', 'ומה יקרה אם אני לא ארצה לחיות במשפחה החדשה'? וכו'. על ההורים להיות מוכנים לשמוע הסתייגויות, ביקורות, התנגדויות וכו' ולטפל בהם בצורה ישירה ואוהדת. ככל שההתמודדות עם בעיות תהיה בשלב מוקדם יותר, כך תהליך ההסתגלות לאחר מכן יהיה טוב יותר, בבחינת 'קשה באימונים – קל בקרב'.
• לא למהר להיות הורה של הילדים של בן/בת הזוג. על האישה ועל הגבר להבין שהם אינם יכולים לאהוב את ילדי בן/ת הזוג, כפי שהם אוהבים את ילדיהם, לפחות לא בתחילת דרכם המשותפת. אהבה היא תהליך איטי וממושך. יתכן שלא תהיה כלל אהבה בין הילדים לבין בן/ת הזוג, אלא ישררו ביניהם יחסי אמון וכבוד בלבד, וזה מספיק. הורה חדש, שייצור בהדרגה יחסי ידידות עם הילדים ורק אחר כך ינסה להטיל עליהם משמעת ולהציב להם גבולות, יוכל להגיע עימם בהמשך ליחסי גומלין טובים.
• לתת לילדים את הזמן הדרוש כדי להסתגל לבן/ת הזוג החדשים. לעיתים נוצר קשר מהיר וטוב בין הילדים לבין בן/ת הזוג החדשים. פעמים רבות, נדרש זמן ארוך יותר לכך. יש להיות סבלניים ולהבין שלילדים צורך בסיסי הישרדותי להסתגל, בתנאי שלא לוחצים עליהם.
• לא להתערב בחינוך הילדים של בן/ת הזוג. מותר להציב גבולות אישיים ['אני לא מוכן/ה שתדבר אלי כך'], להקפיד על חוקי הבית שנקבעים ביחד ['כמו שקבענו, לא מפריעים לנו בשעת הצהריים'] ובוודאי שמותר וכדאי לתמוך בילדים ולעודדם. אבל, כדאי להימנע ככל האפשר מהתערבות לא הכרחית בחינוכם [למשל, הישגיות בבית ספר, חינוך לערכים וכו'], בוודאי בשלב הראשוני של החיים יחדיו.
• לשמר את הזוגיות ולטפחה. מאחר שנושא ההורות תופס חלק מרכזי כל כך במסגרת הנישואים השניים, דווקא לכן, חשוב להשקיע ולהעמיק בנושא הקשר בין בני הזוג, שכאמור קל כל כך 'לפספס' בנישואים אלה.
 
מה לעשות אם אחד הילדים לא מקבל את בן/ת הזוג שלכם?
כאשר אחד הילדים לא מקבל את בן/ת הזוג החדשים, זה פחות בגלל התנהגותו ו/או אישיותו של בן/ת הזוג ויותר בגלל קשיים רגשיים של הילד. קשיים רגשיים אלה יכולים להיות התנסות קודמת לא טובה עם בן/ת זוג חדשים קודמים ['למה לי מהר להתקשר? בין כה וכה הם נעלמים מהר']; ו/או פחדי נטישה בגלל חשש הילד שההורה יעביר את נאמנותו לבן/ת הזוג החדשים ['הוא/יא כבר לא אוהב אותי יותר. יש לו/ה כבר מישהו חדש לאהוב']; ו/או קונפליקט נאמנות פנימי של הילד, התופש את ההתקשרות לבן/ת הזוג החדש/ה כבגידה בהורה הביולוגי [בין אם במקרה של גירושים ובין אם במקרה של פטירת ההורה הביולוגי]. לכן, רצוי שההורה [ולא בן/ת הזוג] ידבר עם הילד, ינסה להבין את התנגדותו ויגלה אמפתיה לרגשותיו. במקביל חשוב שיסביר שוב ושוב שהתקשרותו עם בן/ת הזוג אינה עומדת בשום אופן בסתירה לאהבתו לילדיו, וכן שהם אינם צריכים בהכרח לאהוב את בן/ת הזוג אלא רק לכבדו וכו'. על בן/ת הזוג החדשים לגלות סבלנות לתהליך השתלבותם במשפחה ולנסות להתיידד עם הילדים במידה ובהדרגה.
 
מה לעשות כאשר הילד דורש מההורה להפסיק את הקשר עם בן/ת הזוג?
חשוב לזכור שהבעיה העיקרית של הילד אינה עם בן/ת הזוג אלא עם ההורה ו/או עם עצמו. ניתן לשער שאם ההורה יעזור לילד להירגע מחרדתו שמא יינטש על ידיו עקב הקשר החדש, יהיה קל יותר לילד לקבל את בן/ת הזוג. לכן, הבנה והתחשבות בצורכי הילד יכולים לסייע. יחד עם זאת, אל להורה לטעות ולתת לילד להבין שהוא עשוי לוותר על הקשר החדש בגלל התנגדותו של הילד. רגשות האשמה שהילד ירגיש עקב כך שהוא זה שגרם להפסקת הקשר ורגשות ההתמרמרות והכעס שירגיש כלפיו ההורה עקב כך, יזיקו לטווח ארוך לשניהם.
 
מה לעשות כאשר ילדי בני הזוג אינם מתחברים בקלות זה עם זה?
גם כאן עדיף לא למהר ורצויי לא להתערב יותר מדי בהתפתחות היחסים בין הילדים. גם ילדים זקוקים לזמן כדי להתרגל זה לחברתו של זה, במיוחד כאשר הם בגילאים שונים, באים מרקע שונה [עיר וקיבוץ למשל] וכו'. ניתן לשער בביטחון שאם ההורים יגיעו להבנה ביניהם, היחסים בין ילדיהם יתפתחו מהר יחסית. כמו כן, כאשר הילדים הם בני אותו גיל פחות או יותר, ובמיוחד אם הם בגילאים צעירים, אין ספק שהם יגיעו במהרה ליחסי ידידות זה עם זה. גם אם זה לא יקרה, זה לא נורא. יש לזכור שגם במשפחות רגילות, אחים לא תמיד אוהבים אחד את השני ורבים ביניהם.
 
עצות וטיפים כלליים:
• היו סבלניים. הכלל הנכון במקרים רבים בחיים – 'ההולך לאט, מגיע מהר', נכון במיוחד בפרק ב'. הדינאמיקה המורכבת של פרק ב' מחייבת זהירות ורגישות מרובים.
• אל תלחצו: לא על בן/ת זוגכם, לא על ילדיכם, לא על ילדיו/ה ובעיקר לא על עצמכם.
• אל תנסו בכוח להיות ההורה של ילדי בן/ת זוגכם. גם להיות מבוגר אחראי נוסף במשפחה זה מספיק טוב.
• אל תצפו שמשפחתכם השנייה תהיה כמו הראשונה. היא תמיד תהיה אחרת.
• עדיף לתמוך ולעודד את בן/ת זוגכם בקשיים שיש לו/ה עם ילדיו מאשר לבקרו/ה ולדכאו/ה.
• זכרו שמוקדי הקשיים העיקריים בין בני הזוג של פרק ב' הם בעיקר קונפליקטים סביב ילדים וכסף.
• זוגיות טובה ראויה תמיד לטיפוח, במיוחד בפרק ב', שבו במיוחד קל לאבדה.
• הסבירו לילדי בן/ת הזוג: 'אני לא בא/ה להחליף את אימא/אבא שלכם, אלא רק לחיות עם אבא/אימא שלכם'; 'אינכם חייבים לאהוב אותי, אבל אני כן מצפה שתכבדו אותי ותתחשבו בי'; 'אשמח להעניק לכם את מה שיש לי, אם תרצו לקבל ממני'.
• הסבירו לילדיכם: 'אהבתי לבן/ת זוגי ורצוני לחיות איתו/ה לעולם לא יבואו במקום אהבתי אליכם'; 'אינכם חייבים לאהוב אותו/ה, אבל אני כן מצפה שתכבדו אותו/ה ותתחשבו בו/ה'; 'אשמח אם תרצו לקבל ממנו/ה את מה שהוא/היא יכולים להעניק לכם'.
• פנו לייעוץ ולהדרכה לא רק אחרי הנישואים השניים, אלא גם לפניהם. אפשר להימנע כך מטעויות ולחסוך כאב רב.
 
 
חיים עמית,
פסיכולוג מומחה בפסיכולוגיה חינוכית,
מטפל משפחתי מוסמך, יועץ ארגוני,
אתר האינטרנט: 'עמית בעין החורש' www.hamit.co.il
דוא'ל: hamit@hahoresh.co.il

לספק מענים הולמים לצורכי אוכלוסיות שונות בחברה הישראלית זאת מתוך הבנת הקשר בין האדם לסביבתו.;
למנוע ככל שניתן החרפה של בעיות אישיות, משפחתיות, קהילתיות וחברתיות; לאתר אנשים ואוכלוסיות במשבר,
בסכנה או בסיכון ולפעול לקידום איכות חייהם, תוך כדי העצמתם וחיזוק חוסנם.

כל זאת תוך שמירה על סודיות מקצועית לצד שקיפות מרבית, שיתוף הלקוחות, משפחותיהן והציבור הרחב במידע
ובקבלת החלטות וניצול יעיל ומועיל של המשאבים.

יכול להיות שההחלטה על פירוק הקשר באה מצידך, והפרטנר הנוכחי שלך, מסיבותיו הוא, לא שש לרעיון. 

יתכן גם שהוא זה שמעונין לפרק את החבילה, למורת רוחך.

וישנו גם מצב – שהוא הרע במיעוטו – ששניכם מגיעים למסקנה משותפת, שלטובת כל הנוגעים בדבר מוטב שדרכיכם יפרדו.

גם כשמצבך מתאים לאפשרות הזאת האחרונה, האידיאלית יותר, יש לנהוג בחוכמה ולקדם את הענין בצורה מחושבת ונבונה. גישה כזאת תכין אותך נפשית ותקל עלייך מאוד.

וכעת לעניינים המעשיים:

החלטת לפרק את הקשר הזוגי, וגם אצל בן הזוג יש נטייה לכך, אך הוא אינו שלם כמוך עם הרעיון. מה עושים? מדברים על הנושא. כן, דברו! הסבירי לו בצורה הגיונית ומשכנעת מדוע יהיה טוב יותר בשבילו לצאת לדרך עצמאית שאת אינך חלק ממנה. תארי בפניו את התועלות שהוא ישיג בעקבות פירוק הקשר. התייחסי אליו בכבוד, צייני את התכונות החיוביות שבו וגלי הערכה כלפיהן – בכל אדם יש דברים חיוביים! אפילו "פושעי ישראל" "מלאים מצוות כרימון" – הסבירי לו איך, כשאת לא תהיי מונחת כאבן ריחיים על צווארו, יוכל לממש את עצמו ואת כישוריו בצורה טובה ומוצלחת יותר.

המטרה: להגיע לעריכת הסכם גירושים מוסכם על שני הצדדים, שגם את וגם בן זוגך חתומים עליו.

העלו על הכתב את כל הנושאים הרלוונטיים על כל היבטיהם, קודם בראשי פרקים ולאחר מכן תוך ירידה לפרטים.

אם בן זוגך אינו מגלה נכונות לעשות זאת, קחי יוזמה ועשי זאת בעצמך! אל תחכי לו. ככלל, אל תחכי ואל תצפי לאף אחד, שיעשה צעד ראשון בכיוון למטרה שאת רוצה להשיג!  קחי אחריות להשיג את הדברים שאת חפצה בהם.

הנושאים העיקריים, בדרך כלל, כשמגיעים לפרשת הדרכים של פירוק קשר זוגי, אינם רבים. אפשר לומר, בגדול, שהם מתמצים בשני נושאים עיקריים:

1. חלוקת הרכוש המשותף והגעה להסדרים כלכליים.
2. הקשר עם הילדים.

פרקו כל אחד משני הנושאים הללו לפרטים, והשתדלו להגיע להסכמה בקשר לכל פרט.

לפעמים שווה להתפשר ולוותר בדברים שחשובים לצד השני, בכדי לצבור נקודות זכות לטובת העניינים שחשובים יותר עבורך.

הסכם גירושין

הסכם הגירושין הוא מסמך המוגש לבית הדין/בית המשפט לענייני משפחה (בקיצור בית המשפט), על ידי בני זוג העומדים להתגרש בהתאם לערכאה המשפטית שעליה הוסכם בין בני הזוג או הערכאה שבה נפתח תיק הגירושים.

חשוב ביותר שההסכם יהיה תוצאה של תהליך הדברות והסכמות בין בני הזוג.

ההסכם אמור לכלול את הנושאים הרלבנטיים להסדרת הקשרים במתכונתם החדשה בעקבות הפירוד והגט, כגון הסדרת מערכת הקשרים עם הילדים, הסדרת נושאים כספיים וכלכליים וכד.

ישנם מצבים שבהם שני בני הזוג מגיעים להסכמות בינם לבין עצמם ומצבים אחרים שההסכם נעשה בלווי מקצועי כגון רב, טוען רבני, גישור, עורך דין.

חוק גישור חובה בגירושין

בחודש יולי 2016 נכנס לתוקף חוק גישור חובה בגירושים.

על פי החוק כל זוג שפונה לבית משפט למשפחה/ בית הדין  לשם גירושים (או להידיינות  ביניהם בנוגע לנושאים משותפים הנוגעים למשפחה כמו משמורת ילדים או רכוש משותף). חייב לעבור תהליך גישור של 4 מפגשים.

המפגשים מתקיימים ביחידת הסיוע שליד בית המשפט/בית הדין ללא תשלום הפגישות מכונות מהו"ת (מידע היכרות ותיאום) ומנוהלות ע"י עובד/ת סוציאלי/ת.

אפשר להתייעץ עם עורך דין ולהתכונן לפגישות הללו. החל מפגישת הגישור השניה  אפשר בהסכמת הצד השני והמגשר/ת לצרף את העורך דין שלך.

גם אם בני הזוג הכינו את ההסכם ביניהם, מומלץ וכדאי שכל צד יתיעץ עם איש מקצוע משלו לפני החתימה והגשת ההסכם לבית הדין/בית המשפט.

בני זוג שמגיעים לבית דין /בית משפט ללא הסכמות ביניהם, בית הדין שולח אותם להתדיינות שוב שוב עד להסכמה ובכך מתמשך תהליך הגרושים.

לחלופין, בית הדין/בית המשפט יכול לקבוע את התנאים לגירושים, כולל את גובה המזונות הזמניים והקבועים.

כאשר לבני הזוג יש ילדים בית הדין/בית המשפט יפנה לפקידת סעד למתן המלצה בנוגע למשמורת ילדים ולהסדרי הראיה.

 מפגש עם פקידת סעד לעניין סדרי דין 

פקידת סעד לענין סדרי דין – זהו השם הרשמי לעובדת סוציאלית שתפקידה להגיש תסקיר = דו"ח לבית משפט ובו המלצות על מי מההורים יקבל משמורת על הילדים ואיך יהיו הסדרי הראיה = מפגשים  של ההורה שהילדים לא בחזקתו – הורה לא משמורן, עם הילדים: תדירות, זמנים, מקום וכו, .
לשם קיצור – פקידת סעד
פקידת סעד לענין סדרי דין פועלת ע"פ החלטת שופט.
פקידת הסעד עובדת על פי עקרון טובת הילד – היא מתמקדת בצרכי הקטין/הילד ובטובתו מעבר לשיקול זכויות ועמדות ההורים.
פקידת הסעד מסתכלת על כלל המערכת המשפחתית צרכיה וחשיבותה להתפתחות הקטין/הילד.
פקידת הסעד אמורה לפנות אל ההורה שהילדים אצלנו ולקבוע פגישה. היא גם יכולה להגיע ללא התראה.

בכל מקרה חשוב לדעת:

1. להתנהג בטבעיות ונחמדות.
2. למסור עובדות בלבד.
3. לדבר בהיגיון.
4. לספר כיצד את מגדלת את הילדים וכיצד את מחנכת אותם.*חשוב שישמעו שאת יודעת גם לשים גבולות. *לא לתאר מצבים שהכל טוב ויפה כי זה נשמע לא אמיתי. *ספרי על הרגלי האכילה של הילדים לדוגמא ילד שלבית הספר לוקח כריך יבש כי לא אוהב ממרחים, *אותו הדבר הרגלי לבוש שלהם ואיפה הגבולות.
5. כדאי לידע את מסגרות החינוך שפקידת הסעד תרצה ליצור איתם קשר.
6. להכין רשימה של מורים/ות, אנשי חינוך, יועצים/ות, מטפלים שבקשר עם הילד: שמות טלפונים וזמנים שניתן להשיג אותם.
7. להכין את התעודות של הילדים ממוסדות החינוך, מסמכים , איבחונים , חוות דעת, מסמכים רפואיים וכל מסמך הנוגע לילדים
8. לא להכנס לשיחה מעמיקה ומפורטת על הקשיים שלך עם הילדים, או הקשיים שלך בכלל.
9. לגבי האבא של הילדים להציג אך ורק עובדות גם אם קשות. לא להעלות את דעותיך והאבחנות שלך אודותיו. אם יש בידיך מסמכי רשמיים שקבלת ברשות כדאי להציג אותם
10. חשוב להדגיש שאת רואה חשיבות שלילדים יהיה קשר אמיתי וטוב עם האבא ועם משפחתו המורחבת.
11. במידה והיו מקרים של אלימות כדאי שיהיו מתועדים או לפחות בתאריך ומקום ומה קרה בפועל.
12. במידה ויש חשש אמיתי כי הקשר עם האבא עלול לגרום נזק לילדים מוחשי עליך לדבר אך ורק בעובדות ונתונים מדויקים ובהחלט לא בכעס ולהציע מקום ניטרלי  למפגשים כגון מרכז קשר.
13. חשוב ביותר! את הדיבור על האבא לעשות שלא בנכוחות הילדים. אם הנושא עולה כשהם נוכחים, תבקשי מהם לצאת מהחדר.
14. כדאי שהבית יהיה מסודר ונקי לא צריך לעשות ניקיון פסח, אלא שיהיה נעים לעין.
15. יתכן שפקידת הסעד תבקש לראות את ארונות הבגדים.
16. את תמיד יכולה להסביר למה הבית נראה כפי שהוא נראה, הילד חולה, היו חברים של הילדים וכד', כמובן שכל דבר לפי הענין ובעקר לא להמציא סיבות.
17. חשוב שהרושם שיתקבל הוא של אמא שמנהלת ובשליטה על הילדים ועל הבית.

מסוגלות הורית

במצבים מסוימים כאשר המצב לא ברור פקידת הסעד יכולה לבקש בדיקת מסוגלות הורית:
בדיקת מסוגלות הורית כוללת ראיונות, תצפיות ובדיקות פסיכולוגיות ואישיותיות המבוצעות ע"י פסיכולוגים ומומחים אחרים שממונים על ידי בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני.

הבדיקה נועדה להעריך ולאפיין את אישיותו של ההורה הנבחן, אופן התנהלותו ויחסיו עם כל ילד, את רמת הבנתו ומודעותו לצרכיו של הילד, הן הרגשיים והן הפיזיים, וכן את מודעותו למצוקות הילד ודרכי התמודדותו עם מצוקות אלו.

הבדיקה נערכת על מנת להעריך את כישורי ההורות של כל אחד מההורים, תוך שקלול כל הנתונים, וכאשר העיקרון המנחה הינו טובת הילד.

בסיום הבדיקה נערכת חוות דעת מסוגלות הורית שבסופה ניתנות המלצות בדבר שאלת משמורת הילדים ולעיתים קרובות להסדרי הראיה ואופן המעקב אחרי יחסי ההורים והתמודדותם עם המשך שגרת החיים

* יכולה להיות גם הפניה של בית המשפט לסדרי דין כאשר השופט או הדיין מתרשם שההסכם בין ההורים לא תקין ועלול לפגוע בילדים.

מרכזי קשר הורים ילדים
מרכז הקשר הוא מסגרת מוגנת תומכת ומקצועית לקיום מפגשים בין הורים לילדיהם הנמצאים במצבים של קונפליקטים במשפחה על רקע פירוד, גירושין או אלימות.

מטרות
אכיפת פסקי דין בנושא הסדרי ראייה המחייבים פיקוח מקצועי.
הגנה על ילדים הנמצאים בסיכון במפגש עם אחד מהוריהם או שניהם.
אבחון היחסים שבין הילד להורה בהסדרי ראייה.
שיפור הקשר בין הורים לילדיהם לאחר שנפגע במהלך משבר פירוד או גירושין או במקרה של אלימות במשפחה.
חידוש הקשר בין הורים לילדים שאינם גרים יחד בגלל פירוד, גירושין או עזיבת הבית (למקלט), שימורו והידוקו.

למי מיועד מרכז הקשר?  
ילדים והורים שעל פי צו של הערכאות המשפטיות חל לגביהם פסק דין פיקוח על הסדרי ראייה.
משפחות בטיפול המחלקות לשירותים חברתיים הנתקלות בקשיים בקיום הסדרי הראייה בין ילדים להוריהם.
הורים וילדים הנזקקים לסיוע בהעברת הילדים בין ההורים בעת המפגשים, למניעת עימותים בעת ההעברה.
הורים וילדים המסרבים להיות בקשר  – ליישום תכנית טיפול.
ילדים השוהים עם אימם במקלט לנשים מוכות או בכל מסגרת מוגנת אחרת (דירת קלט, דירת מעבר)  ויש מקום על פי החלטת הערכאות המשפטיות או לפי דעתם של  המטפלים לאפשר מפגשים בין האב לילדים במסגרת מוגנת ובפיקוח.

איך פונים למרכז הקשר?
הפנייה למרכז קשר נעשית באמצעות פקיד סעד ו/או עובד סוציאלי מהמחלקה לשירותים חברתיים ברשות המקומית המטפל במשפחה.

פקידת סעד לחוק הנוער:

במידה והתקבל דיווח כי לילדים קשיים או שאת או האב תדברו על נזק לילדים, תוזמן פקידת סעד לחוק הנוער (עובדת סוציאלית מנוסה) לבדוק האם הילדים בסיכון.
גם במקרים האלו תנהגי לפי אותם כללים.

בכל מקרה חשוב לדעת:

1. להתנהג בטבעיות ונחמדות.
2. למסור עובדות בלבד.
3. לדבר בהיגיון.
4. לספר כיצד את מגדלת את הילדים וכיצד את מחנכת אותם.*חשוב שישמעו שאת יודעת גם לשים גבולות. *לא לתאר מצבים שהכל טוב ויפה כי זה נשמע לא אמיתי. *ספרי על הרגלי האכילה של הילדים לדוגמא ילד שלבית הספר לוקח כריך יבש כי לא אוהב ממרחים, *אותו הדבר הרגלי לבוש שלהם ואיפה הגבולות.
5. כדאי לידע את מסגרות החינוך שפקידת הסעד תרצה ליצור איתם קשר.
6. להכין רשימה של מורים/ות, אנשי חינוך, יועצים/ות, מטפלים שבקשר עם הילד: שמות טלפונים וזמנים שניתן להשיג אותם.
7. להכין את התעודות של הילדים ממוסדות החינוך, מסמכים , איבחונים , חוות דעת, מסמכים רפואיים וכל מסמך הנוגע לילדים
8. לא להכנס לשיחה מעמיקה ומפורטת על הקשיים שלך עם הילדים, או הקשיים שלך בכלל.
9. לגבי האבא של הילדים להציג אך ורק עובדות גם אם קשות. לא להעלות את דעותיך והאבחנות שלך אודותיו. אם יש בידיך מסמכי רשמיים שקבלת ברשות כדאי להציג אותם
10. חשוב להדגיש שאת רואה חשיבות שלילדים יהיה קשר אמיתי וטוב עם האבא ועם משפחתו המורחבת.
11. במידה והיו מקרים של אלימות כדאי שיהיו מתועדים או לפחות בתאריך ומקום ומה קרה בפועל.
12. במידה ויש חשש אמיתי כי הקשר עם האבא עלול לגרום נזק לילדים מוחשי עליך לדבר אך ורק בעובדות ונתונים מדויקים ובהחלט לא בכעס ולהציע מקום ניטרלי  למפגשים כגון מרכז קשר.
13. חשוב ביותר! את הדיבור על האבא לעשות שלא בנכוחות הילדים. אם הנושא עולה כשהם נוכחים, תבקשי מהם לצאת מהחדר.
14. כדאי שהבית יהיה מסודר ונקי לא צריך לעשות ניקיון פסח, אלא שיהיה נעים לעין.
15. יתכן שפקידת הסעד תבקש לראות את ארונות הבגדים.
16. את תמיד יכולה להסביר למה הבית נראה כפי שהוא נראה, הילד חולה, היו חברים של הילדים וכד', כמובן שכל דבר לפי הענין ובעקר לא להמציא סיבות.
17. חשוב שהרושם שיתקבל הוא של אמא שמנהלת ובשליטה על הילדים ועל הבית.

נושאים להסכם:

לרוב, ככל שההסכם יהיה תוצאה של תהליך הידברות והסכמות בין בני הזוג, כך הסיכוי לבצעו גדל וכן המתח בין בני הזוג לאחר הגירושין פחת.

הערות מקדימות לתשומת לבך!

כל נושא הוא נקודה להתייחסות. עם זאת, יתכן כי הוא אינו רלבנטי למקרה הפרטי שלך.

כדאי מאד לשקול כל סעיף וסעיף אם וכיצד להכליל אותו בהסכם ועד כמה כדאי להתעקש עליו. במציאות ישנם הרבה מצבים שבהם ההתעקשות על סעיף מסוים מעכבת את סיום תהליך הגירושים ומתן הגט, גורמת להסלמה במתיחות שקיימת בין בני הזוג ועולה בסופו של ביוקר, ברוב המקרים אינה מביאה לתוצאה המבוקשת. עם זאת, לא להתעלם מכך שלעתים ההתעקשות נחוצה ועקרונית.

ראוי להתייעץ עם איש מקצוע המכיר אותך ואת אפשרויותיך. קחי בחשבון את השינויים החלים בעת הגירושין, כגון צמצום בשעות העבודה.

להלן בראשי פרקים נושאים אפשריים לסעיפים בהסכם גירושים.

ההגדרה של גורם שלישי מתווך / בורר

במידת האפשר, כדאי להגדיר בהסכם שיהיה איש קשר מוסכם בין שני ההורים לתיווך בין ההורים בכל מצב שמתעוררת שאלה /קושי/ בעיה.

מידת הגמישות של ההסכם:

יש מקום לסעיף אשר מגדיר באיזו מידה אפשר להגיש שוב תביעה ולערער על ההסכם וסעיף זה הוא גם חלק מהותי של ההסכם.

משמורת / הסדר ראייה:

ילדים אינם מוצר שצריך לחלק בין ההורים.

האופציה הטובה ביותר לילדים היא משמורת משותפת של שני ההורים. במצב זה שני ההורים אחראים במידה שווה על ילדיהם והילדים נעים בין שני בתי ההורים באופן שווה.

לרוב, הורה אחד הוא ההורה המשמורן, שלוקח על עצמו את מרבית האחריות על החיים השוטפים של הילדים. הילדים מתגוררים עמו ונמצאים עם ההורה הלא משמורן בזמנים ושעות שנקבעים בהסכם – זהו הסדר ראיה.

הסדרי ראיה:

כדאי לנסח משפט כי טובת הילדים תכוון את הסדרי הראיה ולפתוח את הסעיף ביכולת לגמישות תוך כדי שיתוף והידברות. כדאי לאפשר לילדים להגיע לאירועים המשפחתיים ואירועים מיוחדים שמתקיימים במשפחה המורחבת של שני ההורים.

ההסדר יציין את:

התדירות של הביקורים אצל ההורה הלא משמורן ומשך הביקורים, אמצע השבוע, שבתות, חגים וחופשות.

הקביעה של הסדרי ראיה אינה פשוטה כלל ורגישה מאוד בפרט בנוגע לחגים. בפסח סוכות וחנוכה צריך להתייחס גם לחג, חול המועד, ושבת הכלולה בחג. חשוב לקחת בחשבון שסדר הימים בחג משתנה מידי שנה.

ימים מיוחדים הם ראש השנה, יום כיפור, פורים, ליל הסדר וליל שבועות.

ימי הקיץ ללא מסגרת לימודית הם ימים מאתגרים להורים נשואים, קל וחומר להורים גרושים.

התנהלות הביקור אצל ההורה הלא משמורן, מי לוקח את הילדים ומי מחזיר אותם, מאיפה ולאן ומה יעשה איתם.

כשהילדים צעירים, מקובל שההורה הלא משמורן לוקח את הילדים מבית ההורה המשמורן או ממקום הלימודים ומחזיר אותם לבית ההורה המשמורן.

בזמני הביקור, ההורה הלא משמורן הוא זה שמספק את צורכי הילדים כולל נסיעות וארוחות הולמות בהתאם לזמן ומשך הביקור וכן אחראי לעשות את המוטל על הורה, כגון סיוע בשיעורי בית או ביקור אצל רופא.

חשוב לוודא כי הביקורים אצל ההורה הלא משמורן לא יגרמו להיעדרות מלימודים, חוגים וכל פעילות מוסדרת של הילד. הדברים הגיוניים ומקובלים ובכל זאת כדאי לציין את כל ההיבטים הנ"ל מפורשות בהסכם.

אפשר להוסיף סעיף המגדיר ערבויות וסנקציות במקרים של אי עמידה בתנאים המגודרים בהסכם הגירושים.

מדור ומזונות:

האב מחויב בתשלום מדור [עלות מגורים] ומזונות [מחיה] ילדיו.

הסדר אפשרי של מדור הוא להשאיר את הדירה המשותפת לטובת מגורי הילדים בחזקת ההורה המשמורן עד אשר הילד הקטן  ביותר יגיע לגיל 18. לעתים מוכרים את הדירה המשותפת, ואז האב נדרש לשלם מדור.

מזונות:

על פי חוק, האב חייב במזונות ילדיו עד גיל 18. ההסכם יציין מהו גובה המזונות עבור כמה ילדים, האם הסכום משתנה ופוחת בכל פעם שילד מגיע לגיל 18 או יוצא מן מבית ההורה המשמורן, או שמא הוא קבוע, ללא קשר להגעה של ילדים לגיל 18, או היציאה של חלק מהם מן הבית.

בגילאים בין 18-21, נהוג לשלם שליש מן המזונות שנפסקו לילד. יחד עם זאת צריך לציין זאת במפורש בהסכם.

קצבת ילדים אינה נכללת  בחישוב דמי מזונות.

בסעיף זה חשוב ביותר תהליך ההידברות בין ההורים. מצד אחד אפשר לקחת בחשבון את יכולת האב לעמוד בתשלומים ע"פ הכנסותיו כדי שהוא יוכל לעמוד בתשלומים. מן הצד האחר, יש גישה העומדת על מחויבות עקרונית של סך מינימום עבור כל ילד, ללא קשר להכנסות האב. הסוגיה אינה פשוטה כלל לקביעת סכום המזונות השלכות בנוגע לחוק המזונות ודמי מזונות באמצעות הביטוח לאומי. אפשרות אחרת היא לתבוע מזונות באמצעות ההוצאה לפועל או לקזז מן החלק היחסי של האב לרכוש משותף.

חריגים:

בנוסף לעלות המחיה השוטפת כדאי להוסיף סעיפים המגדירים את השתתפות האב בתחום החינוך והבריאות (גוף, נפש ושיניים), חוגים, עלויות לא צפויות. כדאי לשים לב כי עלות החינוך משתנה ועולה בדרך כלל עם הגיל. אפשר להוסיף סעיף על חינוך על תיכוני, סמינרים, ישיבות ואוניברסיטאות.

סעיף רגיש הוא נושא של עלות השמחות [בר-מצוות וחתונות) וכולל חיתון הילדים.

בסעיף זה אפשר גם להגדיר כיצד יישמרו או ייפתחו חסכונות לילדים.

אורח חיים:

חשוב להגדיר סעיף המחייב את ההורה המשמורן לכבד את אורח החיים הנהוג בבית ההורה המשמורן לדוגמה, אפשר לציין שההורה הלא משמורן יסייע לילדים לשמור כשרות בהתאם למקובל בבית ההורה המשמורן כולל בעת אירועים משפחתיים במשפחת ההורה הלא משמורן.

שמירה על שמות הילדים.

חינוך:

על פי חוק, לשני הורים יש סמכות החלטה בנושא חינוך הילדים, בכל זאת מומלץ להגדיר בהסכם שהחלטה על מוסד חינוכי לילד/ה יהיה בהסכמה או בהתאם לאורח החיים שמתקיים בבית הורה המשמורן לדוגמה.

חלוקת הרכוש המשותף:

חובות: סעיף זה צריך להסדיר את האחריות על תשלום חובות שנתרו מן תקופת הנישואים.

חשבונות: סעיף יקבע גם עיתוי  ההפרדה חשבונאית בבנק והמחוייבות של הצדדים לעשות את כל הנדרש לכך, דרך הניהול העתידי של חסכונות בני הזוג אם היו, וניהול חסכונות בעבור הילדים.

חלוקת רכוש: נושא נוסף הוא הסדר החלוקה של רכוש משותף, דירה, מתנות ועוד.. אם יש דירה משותפת לדוגמה, סעיף זה צריך לציין מתי הדירה תמכר, מי ידאג למכירתה, ומה יקרה אם הדירה לא תמכר לתקופה.

הוצאות רפואיות:

הוצאות רפואיות שאינן מכוסות בביטוח הבריאות

תרופות שלא בסל

טיפולי שיניים

טיפולים משמרים

יישור שיניים

הוצאות פרא רפואיות

משקפיים

פיזיותרפיה

ריפוי בעיסוק

הוצאות אחרות

שעורים פרטיים

הוראה מתקנת

טיפולים נפשיים

הוצאות לא שוטפות

קייטנות

טיולי בית הספר

מחנות לבנות

גישור

גישור היא שיטה ליישוב סכסוכים, שבה המגשר, אשר אמור להיות  גורם ניטראלי, מסייע לצדדים לסכסוך להשיג הסכם בעניין שבו לצדדים יש אינטרס משותף לצד חילוקי דעות.

למה גישור?
מטבע הדברים גירושים ככלל עשויים להיות מוסדרים ביעילות רבה דווקא בהליך גישור, ממספר סיבות:

• הגירושים מלווים בחוויה רגשית קיצונית, והליך הגישור קשוב גם לצרכים הרגשיים ולציפיות של הצדדים ולא רק לעובדות הטכניות.
• לאחר חיים משותפים, קשים ככל שיהיו,  לעיתים מסגרת ההידברות מאפשרת להגיע לשיח שאינו זכר לצדדים.
• באם לבני הזוג ילדים משותפים – הנתק מן הסתם לא יהיה מוחלט גם לאחר הגירושים. הליך גישור יוצר ערוץ ענייני ויעיל לצורך המשך הסוגיות המשותפות לצדדים ומונע הסלמה ופגיעה בילדים.
• על פי רוב מדובר בהליך קצר וזול יותר.

חשוב לציין! גישור בהליך גירושים אינו 'שלום בית' והמגשר אינו אמור לייעץ לצדדים באשר להחלטות הנוגעות לדילמות בסיום היחסים. במידה ובני הזוג או אחד מהם חותרים להמשך החיים המשותפים – רצוי לפנות לטיפול משפחתי.

הגישור מהו?

• המאפיין המרכזי של הגישור הוא הרצון החופשי של שני הצדדים לאורך כל הדרך. ניתן להפסיק את הגישור בכל שלב וכל דבר שנאמר בגישור או הצעות פשרה שהועלו אינן מחייבות אם ההליך לא הסתיים בהסכם.
• מאפיין נוסף הוא הניטראליות של המגשר, אשר אמור לשמוע את הצדדים, מבלי לקחת צד מסוים, גם אם לכאורה הצדק עם אחד מהם.
• המגשר מסייע להבהרת האינטרסים של הצדדים ולהציג מגוון פתרונות ודרכי פעולה, אך הצדדים הם אלו שמגיעים לפתרון. המגשר אינו כופה דרך פעולה אלא מציג תוצאות אפשריות של הפתרונות השונים.
• המגשר אינו כפוף לסדרי דין כלשהם. הוא יכול לשמוע את הצדדים, את בני המשפחה, אנשים מטעמם ועוד, הפגישות עשויות להיות ביחד או בנפרד, והמגשר יכול לקבל ראיות אשר אין להן מקום בהליך משפטי.
• ההחלטות המתקבלות בתהליך של גישור יתקבלו רק במידה שכל הצדדים יתפסו אותן כהוגנות עבורם וכנותנות מענה לצורכיהם, צרכי ילדיהם ואפשרויותיהם במצב הנתון.
• עם סיום הליך הגישור ניתן להגיש את ההסכם לבית הדין אשר ייתן לו תוקף של פסק דין ורק משלב זה – ההחלטות מחייבות את הצדדים.

המגשר מיהו?

• המגשר יכול להיות כל אדם בו יבחרו הצדדים.
• ישנם הרבה גופים שמכשירים מגשרים , חשוב ששני הצדדים ירגישו טוב בהתנהלות תהליך  הגישור.
• בכל מקרה, ובפרט כאשר מגשר אינו עורך דין, חשוב מאוד שכל צד יפנה עם טיוטת ההסכם לעורך דין מטעמו רק לצורך בדיקת ההסכם על מנת למנוע מצב של ניצול חולשה או השמטת סוגיות מהותיות.

עורכי דין וטוענים רבניים במסגרת הליך גירושין

עורכי הדין (עו"ד) והטוענים הרבניים (טו"ר) הם בעלי מקצוע הבקיאים בחוקים ובהלכות הקשורות לדיני משפחה, תפקידם:

1. לתת יעוץ לגבי התהליכים המשפטיים הצפויים וכיצד להערך אליהם.
2. לסייע בהכנת הסכם גירושים.
3. ייצוג והשתתפות בעת דיונים בבית משפט/בית דין.
   רצוי ומומלץ להעזר באיש מקצוע בגלל הידע המקצועי וההתמצאות בהליכים משפטיים. אין חובה להיות מיוצגים על ידי עורכי דין או טוענים רבניים. השופטים והדיינים מעדיפים שהצדדים יהיו מיוצגים.
   חשוב לדעת שמי שאינו עורך דין או טוען רבני לא רשאי לייצג בבית הדין ובבית המשפט.

מהו טוען רבני ומהו עורך דין?

הטוען הרבני עוסק בעיקר בדיני משפחה מול בתי הדין הרבניים.

עורך הדין רשאי לייצג אדם במגוון תחומים בפני בית המשפט, בתי דין, בוררים וגופים ואנשים בעלי סמכות שיפוטית או מעין שיפוטית. כמו כן רשאי לערוך מסמכים בעלי אופי משפטי, להעניק חוות דעת משפטיות ועוד.

מהם ההבדלים? במי כדאי לבחור?
ככלל, כמו בכל תחום, חשוב לבחור באיש מקצוע מנוסה, אשר אתם חשים בנוח אתו. אם עניינכם מתנהל בבית המשפט לענייני משפחה – רק עורך דין יכול לייצג אתכם, אולם בבית הדין הרבני – סמכותו של טוען רבני שווה לסמכותו של עורך דין.

עורך הדין בקיא בתחומים רבים, גם עורכי דין המתמחים בדיני משפחה יכולים לעיתים לסייע בנושאים נוספים הכרוכים בגירושים כמו שינוי בעלות על הדירה המשותפת, עמידה מול הוצאה לפועל ועוד.
קיימים אנשי מקצוע בעלי הסמכה כפולה – טוענים רבניים ועורכי דין.